געגוע

געגוע הוא דבר מתעתע, כנראה למד להיות כזה ממך.
נצח הוא בלתי אפשרי, בזמן הקצוב שיש לנו פה, אבל תאמין לי שאפשר לבזבז נצח במחשבה.
לפעמים מחשבות הם הדבר הכי.מיותר בעולם, לפעמים מחשבה אחת חומקת, ואז אחרת תופסת את מקומה, כאילו הראשונה מעולם לא הייתה.
שנינו היינו שונאים את העולם הזה, לפעמים בתורות ולפעמים ביחד.
שנינו היינו נביאי שקר, ראינו שינוי, ראינו אנשים שמתחילים להיות אנשים.
לא שמנו לב שהיינו בדיוק אותם אנשים כמו כל השאר, למרות שהם כינו אותנו שונים. היינו נביאי שקר, בלי לתת דוגמא אישית.
אני רוצה לכתוב, באופן ישיר, בלי לעטר הכל במטאפרות ריקות, אך אני בעצם כמו הכתיבה שלי. תמיד חשבת שיש מישהי מיוחדת מתחת לכל המילים היפות והמתנשאות, אך הייתי חלולה, ועכשיו אני יותר חלולה מאשר מקודם, כי עזבת את ביתי, וגם ליבי נשאר חלול.
אני מתגעגעת.
סליחה שאני לא יודעת איך לאהוב,
סליחה שאנירק דורשת להיות נאהבת,
סליחה שאני פוגעת,
סליחה שאני שאני מראה רק שאני נפגעת.

הכל תמיד נאמר מאוחר מידי, הכל נאמרמעוות מידיי.
הכל, אך רק געגוע נשאר.