שלך, זר לא מוכר – פרק 2

'אני בטח טועה, זה פה?' הבטתי שוב בפתק. כן זו הכתובת.
עמדתי מול וילה ענקית, מוקפת בעצי פרי וסגורה בשער גדול בכניסה. שני אנשים עמדו בכניסה. התלבטתי עם לפנות אליהם או פשוט ללכת ממשם, אבל אחד מהם הקדים אותי ופנה אלי.
"צריכה משהו?"
"האמת אני… יש כאן מישהו בשם נתי?"
" מי את?"
" לא משנה אני חושבת שזו טעות"
" זו לא טעות מה שמך?"
"שני" עניתי בהיסוס.
הוא תיקתק בקשר, לאחר מכן פנה אלי ואמר : "בואי אחרי".

חצינו את הגינה ונכנסנו לתוך הוילה, כ15 איש היו שם, ישבו או עמדו בקבוצות קטנות משוחחים בשקט. עלינו לקומה השנייה, " זה כאן" הוא אמר לי והלך.
דפקתי בדלת.
" ביקשתי, שלא יפריעו לי"
"טוב" עניתי והתחלתי לחזור לכיוון הכניסה.
"רגע" הדלת נפתחה. "זו את, כבר חשבתי שלא תבואי, בואי כנסי"
"מה קורה?, איך אתה" שאלתי אותו.
" בסדר, את יודעת בהתאם לנסיבות, הספקתי קצת לדבר עם אחותי והחלטתנו שנפתח דף חדש"
"אני ממש שמחה בשבילך"
היה שקט מביך לכמה דקות.
ואז אמרתי: " אתה יודע כשהגעתי לכאן הייתי בטוחה שטעיתי, שהגעתי לכתובת לא נכונה או משהו כזה"
" חח כן, הייתי מעדכן אותך אבל לא היה זמן לזה…"
דיברנו קצת, העברנו את הזמן.
"טוב, אני צריכה ללכת"
"כבר?"
" כן, כבר מאוחר"
" תבואי שוב?"
" תראה אני לא חושבת שזה כל כך מתאים, אני בחורה דתיה וזה פשוט לא מתאים…, שלא תבין אני שמחה שנפגשנו, אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, אבל… " לא ידעתי מה עוד לומר.
" זה בסדר, אז נתראה בשמחות אני מניח?"
חייכתי.
" בואי אני ילווה אותך"

שבוע מאוחר יותר

" אחותי, הגיע לך מכתב" "ממי זה?" "אני לא יודע זה כאן כבר מאתמול" " מה למה לא אמרת לי" "שכחתי" " אתה חסר אחריות" "תזכירי לי ממתי אני המזכירה שלך?" לקחתי אותו, מעטפה חומה ללא פרטי השולח. פתחתי אותה, בתוכה היה זימון לחקירה ממשטרת ישראל, לעוד יומיים בשעות הבוקר. בדקתי שוב כן השם שלי, הפרטים שלי, מס' הזהות שלי. אני עובדת בוקר אותו יום, אין מצב שאני יוכל לגשת לשם וחוץ מזה זימון לחקירה? מה לי ולדברים האלו, בטוח זו טעות. " נו, ממי המכתב" "סתם לא משהו חשוב" אמרתי, וקרעתי את המכתב.

לאחר מספר ימים הגיע זימון נוסף, בדואר רשום, הפעם נוספה לזימון התראה ראשונה לפני מעצר. ניסיתי לחשוב מה יכולה להיות הסיבה לזימון ולא הצלחתי לנחש, הדבר היחידי שעלה בדעתי, היא חקירה של מס הכנסה על העסק של דודי שמתנהלת כבר מספר חודשים ובינתיים לא העלתה דבר, כנראה שזו הסיבה, אבל מה אני קשורה? עבדתי אצלו מספר פעמים אבל לא משהו רציני, ולא לתקופה ארוכה. נכון הוא דוד שלי אבל אנחנו לא כל כך קרובים שאני יהיה מעורבת בספרי החשבונות של העסק.

התייצבתי במשטרה כשהגיע יום הזימון, הגשתי למזכירה את המכתב שקיבלתי, והיא ביקשה שאגש לחדר 202 ואמתין שיקראו לי. אף אחד לא ידע שאני פה, למה להלחיץ את כולם, אמא שלי גם ככה הסטרית .
הגעתי, לחדר 202 , הייתי לחוצה, הלכתי הלוך ושוב ליד דלת החדר וחיכיתי.

מישהו יצא מהחדר ופנה אלי: "שני לוינשטיין? "
הנהנתי.
"בבקשה תכנסי".
החדר היה קטן והכיל רק שולחן ושני כסאות שהוצבו אחד מול השני.
" טוב נתחיל, שבי " התיישבתי והוא התיישב מולי.
" השיחה הזו תהיה מוקלטת זה בסדר מבחינתך?"
"כן"
"למה לא התייצבת כאן לאחר הזימון הראשון שקיבלת?"
" הייתי בטוחה שזו טעות"
"את יודעת למה את כאן?"
" אין לי מושג"
" מה הקשר שלך למשפחת שוקרון?"
" איזו משפחה?"
"שוקרון "
" אני לא מכירה"
" אני מזהיר אותך לומר את האמת, איך את מכירה אותם?"
" אני נשבעת , אני לא מכירה אותם אין לי מושג על מה אתה מדבר, נראה לי שיש כאן איזושהיא טעות"
"אני אתחיל שוב את טוענת שאינך מכירה את המשפחה הזו?"
" לא"
" את בטוחה?"
"כן"
" אז איך את מסבירה את זה שבתאריך 25.10 התארחת בביתם?
" אני?!"
"כן, את. או שגם את זה אינך זוכרת?"
'זה יוצא יום שלישי, זה היה היום שקפצתי לנתי' חשבתי לעצמי.
" תראה הייתי ביום שלישי אצל מישהו, רק לחצי שעה, קוראים לו נתי, אבל אני לא יודעת מה השם משפחה שלו"
"תסבירי את עצמך"
סיפרתי לו.
" זה לא נשמע אמין, ממש ממש לא, בכל מקרה אני יבדוק את זה, תחכי כאן" .
"טוב"
עדיין לא הבנתי כמה ובמה הסתבכתי.