SHE STOLE MY HEART–פאנפיק על הארי סטיילס הקדמה+פרק ראשון

הי אני ג'סיקה בת 18 אני גרה בדירה לבד בטקסס אבל יוצא שאני כל הזמן נמצאת עם אבא שלי (ניק), אחותי בת החמש (זואי) וחברה של אבא שלי (הלן).יש לי עוד אח גדול,מקס הוא בן 22 הוא עבר ללונדון בגלל עבודה..חברים..אני כבר לא זוכרת הוא עבר מזמן.

אמא שלי נרצחה לפני ארבע שנים מול העיניים שלי ושל אחי…קשה לי לדבר על זה בלי שדמעות יורדות מעיניי,רק החברים הכי טובים של מיכאלה ובריאן יודעים מה באמת אני עברתי…

תיאור:
ג'סיקה: שיער ארוך בלונדיני זהב,עיניים כחולות,שפתיים עבות,

מקס:גבוה שרירי בלונדיני עייניים כחולות

זואי:עיניים כחולות שיער חום גומות.

ניק:גבוה שיער חום עיניים חומות וגומות.

הלן:שיער חום קצר ועיינים חומות.

מיכאלה:שיער מתולתל ארוך חום שחור,עיינים חומות וגומות.

בריאן:שיער שחור,גבוה,עיינים חומות.

YOU KNOE MY NAME NOT MY STORY

—————–
*

כן אני..אני עוד אחת מבין המיליוני אנשים מעלה קאברים ליוטיוב בתקווה קטנטנה שמישהו ירצה להקליט אותי..אבל מה הסיכוי הרי אני רק עוד אחת מבין המיליוני האנשים,שבטח יותר מוכשרים ממני. אני רק סתם אחת שיושבת עם הפסנתר הלבן שלה ומנגנת ושרה
.*
לחצתי על הכפתור האדום במצלמה והתחלתי לנגן בפסנתר את השיר STRONGER,עד שדפיקות בדלת הפריעו לי
,"רק רגע" צעקתי מנסה להתקדם בין הארגזים המבולגנים.

"היי" עמד בחור גבוה עם סרבל כחול מלוכלך,הוא עמד בפתח הדלת והיה אפשר לראות את עיניו בוחנות בי מכף רגל ועד ראש,
"הי" חייכתי אליו,
"אה היי, אני מהחברת הובלות נשאר לנו לארוז את הארון" הוא חייך בבישנו וגירד בראשו.
"או נכון שחכתי לגמרי..בוא אחרי ותיזהר מהארגזים" לקחתי אותו לחדר שלי
"הנה הארון זהירות עליו"

"אל תדאגי תסמכי עלינו" הוא קרץ.

"אוי מקס מה הוא רוצה עכשיו" מלמלתי בלחש לפאלפון כשראיתי שהוא מתקשר

"גס' מה מצב סיסטר"

"הכל טוב כבר מחכה לעבור ללונדון"

"מממ תזכירי לי מתי את באה"

"מחר ואמ מקס אני אדבר איתך אחר כך יש פה מישהו מההובלות אני צריכה להשגיח"

"טוב סיסטר תתקשרי אחרכך ביי"

"ביי" ניתקתי את השיחה.

"זהו חיכתי לך סיימתי לארוז היום בערב נבוא וניקח את הארגזים ובהקדם האפשרי הם יהיו אצלך בדירה החדשה

""ואו ממש תודה"

חייכתי נתתי טיפ והוא הלך.

חזרתי לחדר התבוננתי על כל הארגזים אני כבר 'מתה' להיות בידרה החדשה,

העברתי את מבטי שוב על החדר ועל הארגזים וראיתי פתק שהיה מונח על הפסנתר שלי,פתחתי את הפתק ושוב הנה עוד מספר פאלפון של עוד בחור,גלגלתי עייניים וזרקתי את הפתק לפח.

התבוננתי על עצמי במראה,כלכך גאה שאני אוהבת איך שאני נראת סופסוף

שיער בלונדיני זהוב חלק,עיינים כחולות ורוסים ארוכות,שפתיים עבוד עם אודם אדום שעוד יותר מבליט אותן,

אולי זה מאוחר מדי אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא…אז סוףסוף אני יכולה להגיד שאני כן אוהבת את עצמי.

*