להזכר? פרק 17 נקודת מבט של רוי

אני חייבת להגיד שעשיתם לי את היום עם התגובות שלכםם, תודהה <3

"נשמע סבבה, עוד חצי שעה אני שם" אני אומר, מופתע מעצמי, מהספונטניות שלי,
התארגנתי בזריז, סריג אפור, ג'ינס כחול, קצת בושם, מעיף מבט במראה, ויצאתי

עדיין נקודת מבט של רוי:
נכנסתי לקניון, שם נמצאת החנות, חיפשתי במבטי איפה זה בדיוק,
שלט גדול של קפה קפה צד את מבטי,
הסתכלתי על השעה, עוד חמש דקות מתחילה לי המשמרת,
נכנסתי בכל זאת, מה יזיק להקדים קצת?
"אתה רוצה להזמין משהו?" קול פנה אלי, קול של נערה צעירה
"לא, באתי לעבוד, אמרו לי שצריך עוד מישהו למשמרת" אני אומר, בוחן את גופה, היא נראית צעירה, שיער חום, עיניים ירוקות, היא נמוכה יחסית, אבל לפחות היא על עקבים, אין משהו אצלה שאמור להיות מיוחד, אבל משהו שם גורם לה להיות יפה, ובמילה אחת- כוסית!
"אהה, אתה רוי?" היא שואלת בחיוך יפה,
"כן זה אני" אני אומרת בגאווה, והיא מגחכת מעט,
"אני מוריה" היא אומרת ולוקחת אותי למטבח, מראה לי מאיפה לוקחים את האוכל, איך עושים קפה ושוקו, איפה הקופה, כל מני
"אז תגידי" אני אומר, קוטע אותה באמצע
"מה?" היא שואלת, מפנה אלי את מבטה
"יש לך חבר?" אני שואל, סומק עולה על לחייה
"זה לא קשור עכשו, אני צריכה כבר ללכת ללקוחות" היא אומרת, לא מרגישה בנוח עם השאלה שלי, חחח זה כזה כיף להביך אנשים,
"נווו, בבקשה" אני אומר
"אוחח, נו טוב, לא" אני אומרת
"מה לא?" אני שואל
"אין לי" היא אומרת, משפילה את ראשה
"איך אין לך?!" אני שואל, מופתע, איך ליפה כזאת אין חבר?!
"היה, נגמר" היא אומרת, אני רואה שקשה לה לדבר על זה, אז אני מפסיק
"טוב, אז איך אמרת שמפעילים את המכונה?" אני שואל, והיא צוחקת ומראה לי שוב, מיואשת ממני כבר