להינצל בידי נורופן

'אני לא יכולה לנשום, הכל כל כך כואב …'
בדרך הביתה חשבתי שאני אתעלף ברחוב. הלכתי כמו איזו אישה זקנה וכל שתי דקות עשיתי צעד אחד; ואם זה לא מספיק, שוב *נתקעתי ברמזור.
סיימתי לבסוף לעלות במדרגות והכנסתי את המפתח לחריץ. הדלת נפתחה ואני התרסקתי על הרצפה בכניסה.
הו העייפות.
פתחתי את המקרר והוצאתי את הסירופ נורופן, מכניסה את המזרק לבפנים, מוציאה ושותה.
עכשיו צריך רק לחכות עוד כמה דקות עד שזה יתחיל להשפיע והכאב יעלם.
דישדשתי לעבר החדר שלי, מחליפה את התלבושת בבגדים נוחים יותר.
הדלקתי את המחשב והקשבתי לשיר שהתנגן ברקע. All The Right Moves . 'כמה מתאים,' חשבתי. 'הלוואי ורק אני הייתי יודעת מה לעשות…'
עליתי על המיטה והתקפלתי לכדור קטן. לא היה לי כוח לכלום.
אחרי כמה דקות נרדמתי.

כשקמתי לאחר מכן (מה שהיה נראה לי שתי דקות אך היסתבר כשעה וחצי) הרגשתי הרבה יותר טוב.
נו, אני לא מופתעת, הרי הייתי בטוחה שזה יעבוד, הרי ברור שהוא יציל אותי.