מי את?

"מי את?" הוא שאל וצעד צעד לכיווני.
"מי אני, מי אתה, מי הם?"שאלתי אותו אך
לא העפתי בו מבט.
"זאת אחת השאלות הגדולות של היקום" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"אני לא גדול בפילוסופיה" הוא אמר ושמעתי גיחוך בקולו.
"ובכן, חבל" אמרתי וזזתי לכיוון הדלת.
"אבל, אני די טוב בלדעת מתי מישהו מסתיר דבר מה"
הוא אמר ותפס בידי
"ואת יקירתי, בהחלט מסתירה דבר מה" הוא אמר
וניסה לתפוס את עיני.
"אתה טוב בזה, רק בגלל שכולם מסתירים משהו,
לכולם יש סודות" אמרתי ונעצתי מבט בידו האוחזת בידי.
"כן, טוב, אבל את מסתירה יותר מאשר רוב האנשים"
הוא אמר ועזב את ידי.
"כן, טוב, אני ראיתי יותר מרוב האנשים" אמרתי בחיוך קטן,
אך לא הרמתי אליו מבט.
"אז, לא מגיע לי לדעת את השם שלך?"הוא שאל כאשר הייתי קרובה לדלת.
"אתה יודע אותו, פשוט שכחת אותו" אמרתי וחייכתי חיוך עצוב.
"מה זאת אומרת-" הוא רצה לשאול, אך ממבט חטוף בפני,
נראה כי הבין.
"אבל, את מתה"הוא לחש, כנראה מפחד לגרום להיעלמותי.
"אני מתה"אמרתי בגיחוך"פשוט נמאס להם לחפש אחרי"