פחית הנפט פרק 4 כדי לכם ממש לקרוא

-המשך-
טוב, אחרי כל מה שקרה אני ואלכס ישבנו לאכול ארוכת צהריים. "החיים שלך ממש קלים" אמרתי לאלכס תוך כדי לעיסה. הוא פער את פיו, נדהם. "מההההההההההה?!" זה כול מה שהוא הצליח להוציא מהפה.
"מה אתה מתפלא?" שאלתי. "אבא שלך ראש העיר, יש לך דודים בכל העולם אז אתה טס הרבה, אמא שלך היא המנהלת של הבית ספר , אתה בן יחיד (יש לי שני אחים אבל הם עם ההורים שלי אצל סבתא שלי) ואתה ממש מקובל." השבתי. "הפכתי להיות ממש מקובל" הוא תיקן אותי. "ורוב החברים שלי חברים שלי רק בגלל שהם רוצים טובות". "וואלה" עניתי. "החיים שלך קלים עם כבר, כשחושבים על זה". הוא אמר. "כע אולי עם לא הייתי עסוקה בניסיונות להציל את העולם כל הזמן, אבל אז הם היו משעממים". עניתי.
"אתה בטוח שבאמת אני אצליח להגיע לנאס"א?, כאילו שאני יטוס בעזרת הפרוטקציות שלך?" שאלתי לאחר שתיקה. "כן". הוא ענה.
-כעבור 10 ימים-
הגשם החומצי פסק וגם הגשם הרגיל ששטף את האוויר והמים, ואפשר לצאת החוצה. עכשיו אני מתחילה את המסע שלי לעבר נאס"א. ההורים שלי יגיעו עוד יומיים כי הדרך ממש ארוכה מאיפה שהם נמצאים.
"צריך להזדרז!" אמרתי לאלכס, והערתי אותו בפתאומיות. הוא חזר, חצי לישון, זרקתי עליו כרית והוא עדין לא קם. אז עשיתי כל מה שחברה טובה יכולה לעשות………… שפכתי עליו כוס מים. ;-).
"אהההההה! מה הקטע שלך?!" הוא זעק בזעם, רטוב כולו. "בננה יבשה" עניתי לו, תשובה שאני אומרת כול פעם כשאין לי מה להגיד. "את מבזבזת מים לעולם!" הוא ענה. "מדהים, אבל העולם מתבזבז בינתיים אז צריך לקום!" "טוב טוב אני קם" הוא ענה בקול עייף. יצאתי מהחדר והדלקתי את הרדיו. "כחחחחחחחחחח…. השמפו כחחחחחחחח החדש לשיער בריא כחחחחחחחח" מה לעזאזל? החלפתי תחנה. "כחחחחחחחחח והרי כחחחחחחחחחחחח חדשות העולם: כאן הכתב כחחחחחחחחחח יזראלי כחחחחחחחחח מעל מונגוליה, קוריאה, יפן והסביבה הנפט התפשט כליל כחחחחחחחחחח במדינות המערב יש צפיפות מכיוון כחחחחחחחחחחח שהאזרחים של המדינות שהוחשכו באו לגור זמנית ביבשות אחרכחחחחחחחחחחחחחחכחחחחחחח" זרקתי כפכף על הרדיו, אלכס, שבדיוק נכנס לסלון פלט:"את פשוט חסרת רחמים". "שמתי לב" השבתי וחזרתי להקשיב לרדיו:"נאס"א עדין כחחחחחחחחחחח לא מצאו פתרון או מספיק אנשים למשימה כחחחחחחחח אז התקשרו *255 ביפ!"
כיביתי את הרדיו. "שאלתָ את אבא שלך ודודים שלך וכול מי שצריך אם זה בסדר שאני אטוס וכו…?"
"כן, על תדאגי, את שואלת אותי מלא פעמים!" הוא ענה בקול מתלונן. "בסדר, אז יוצאים בעוד שעה!" אמרתי. "אוקיי" הוא השיב. בזמן שחיכינו כתבתי מכתב להורים שלי:
' להורי היקרים, אני (ואולי אלכס) הולכת להציל את כדור הארץ! אני לא מפחדת ולא אכפת לי שאני ילדה! אתם בטח שמעתם על החדשות, ואתם יודעים שנאס"א לא יצליחו בלעדיי, אז אני הלכתי, על תחפשו אותי, או תיתקשרו למשטרה, או שתחשבו שברחתי מהבית כי אני לא אוהבת אתכם, אני מאוד אוהבת אתכם! ובשביל שמשפחה והעולם ימשיכו להתקיים אז אני הולכת, הולכת להציל את כדור הארץ!'
ארזתי את התיק שלי, נרגשת, כי בעוד שעה…. בעוד שעה אני אתחיל את המסע שלי להצלת את כדור הארץ!
-כעבור שעה-

המשך יבוא….