אהבתי הראשונה (קאמבק) פרק 14

נ.ב. לואי:
ליאל נירדמה לידי, היא ניראתה כמו מלאך, נשקתי לה קלות על מיצחה ונירדמתי לידה

~כעבור שעה~

"דינג דונג, שימו לב שימו לב, אנחנו נוחתים עכשיו ויש כמה כיסי אוויר אז נא לשים חגורות בטיחות ולהיתפלל, סתם אני צוחק, טיסה נעימה מאל-על הכי בבית בעולם, דינג דונג" שמענו בכריזה
ליאל היתעוררה באיטיות.
"כבר בוקר?" היא שאלה בעינים עצומות ושיער מבולגן.
"כן, נוחתים עכשיו תשימי חגורה" אמרתי
היא שמה חגורה ושמה את ראשה על חזי.
"את מתרגשת?" שאלתי אותה
"לא כלכך, אחרי הכל הם המישפחה שלי….. אבל אל תעשה לי פאדיחות" ליאל אמרה וציחקקתי, נשקתי קלות לראשה.
הנחיתה הייתה הפכפחה , כל חצי שנייה קפצנו למלע וחזרנו למטע

"דינג דונג, אני שמח להודיע לכם שנחתנו בביתחה בנמל תל אביב , דינג דונג"

ירדנו מהמטוס וראינו דר נורא, פפראצי.
"יש לכם טריקים לבריחה מפפראצי? פה הם ממש משקיענים" ליאל אמרה
"ברור, ככה עושים את זה, לרוץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" זאין אמר ורצנו למכונית שחיכתה לנו .
היתנשפנו וניכנסנו למכונית
"יא ווארדי זה היה מפחיד!" אמרתי.
"לגמרי" אמרה רות מתנשפת וזאין שם את ידו על כתפה.
"איפה אתם תהיו?" ליאל שאלה
"באיזה מלון בתל אביב" ליאם אמר
"אני לא יכולה לחכות שניפגוש כבר את ההורים שלך" שירה אמרה
"ליתר דיוק רק את האחים שלי"ליאל אמרה ואני ליטפתי את כתיפה והיסתכלתי עליה במבט מנחם.
"אבא שלי מת מלפני קצט יותר משבוע ואימא שלי חולת נפש והיא לוקחת סמים" אמרתי מחניקה את הדמעות
"דיי, לא ידעתי תני חיבוק" אמרה מורן.
"הגענו" אמר הנהג מפריע לאווירה