little angle

"היי אמנדה, התעוררי! הגענו לתחנה!"
"מה? מה? אוי לא בואי נצא אחרת נפספס את התחנה והאוטובוס הטיפשי הזה יסע ונפספס!"
"טיפשה, אנחנו נפספס אותה רק בגלל שכל כך חשוב לך להזכיר כמה האוטובוס שמסיע אותך עד לבית ספר מביתך הוא טיפשי-_-"
אז היי, נראה לי שלא הכרתי לכם את עצמי עדיין, קוראים לי אמנדה פיין [אל תתבלבלו עם ליאם מוואן דירקשיין, אני לא אחותו!] יש לי שיער בלונדיני ועיניים סגולות כחולות ואני הג'רפה שבחברה שלנו,
אני בת 14 אבל השאירו אותי בגן עוד שנה אז אני הגדולה בכיתה
טוב, שנמשיך בהתלוננות שלי על האוטובוסים? פשוט נמאס לי מהם! אף פעם אי אפשר לדעת מתי הוא מגיע, ואם יאחר או יקדים, זה סיפור נורא אחד גדול!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~שיעור~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מורה"אמנדה, אני יודעת שמשעמם לך אבל זו לא סיבה להירדם לי בשיעור ולשלוח פתקי מטוס! הורייך מחר עליי!"
אמנדה:"אוף נמאס לי ממנה אני לא היחידה שעושה את זה והיא מתייחסת רק עליי! מה עשיתי לה?"
שירי:"אין לי שמץ, אוליי פשוט לא תגידי להורים שלך?"
אמנדה: "היא תתקשר עליהם, ואז זה יהיה יותר נוראי מעכשיו!"
המורה:"אמנדה ושירי יש לכן הפרעה" -בצווחה-
שירי:"אףף… שונאת אותה, זו המורה הכי גרועה בכל הבית ספר, מורה לספרות ארורה, תקוללי!"