בין שני עולמות- פרק 1

שנאתי את השמלה ההיא.
הרגשתי בה ממש… חנוקה.
"סקסית" אביעד קרץ לי.
נאנחתי, "אביעד, אתה גיי, אם אתה אומר שאני נראית סקסית אני בספק אם להיות מוחמאת".
הוא גיחך והידק את הפפיון שלצווארו.
"ועכשיו" הוא אמר, "הרגע הגדול הגיע- אנחנו יוצאים לדאבל דייט עם תאומים!".
נאנחתי בשנית, "אתה יודע שזה סתם נשף סיום שהם הסכימו להסיע אותנו אליו, נכון?".
"תודה שאת כל כך חיובית, דפי" אביעד גלגל את עיניו, ומשך אותי החוצה בתנועה חיננית.
————————-
אני דפנה, אבל תקראו לי דפי.
אני בת 17, לומדת בתיכון בעיר בה אני גרה כמו כל בת עשרה נורמלית.
אני לא כל כך מתחברת עם בנות, הן לא מוצאות בי חברה "כיפית", ככה שהחברה הכי טובה שלי הוא אביעד.
אנשים היו אומרים שאני יפה- שיער דבש, עיניים חומות וגדולות, גובה ממוצע, רזה.
אה, ופרט קטן- אני ואביעד מאוהבים בזוג תאומים- עמית (בו אני מאוהבת) ושי (הסטרייט שאביעד מתפלל שייצא מהארון).
וזהו.
————————
"נראית טוב, דפי" שי חייך כשנכנסנו לאוטו. עמית היה הנהג, והוא הנהן לעברי בחיוך קל.
"היי" חייכתי אל שי, והתיישבתי לידו. אביעד נדחק לצדי, ממורמר קלות.
"5 דקות והגענו" עמית דיווח.
"מגניב" אביעד פלט, מהופנט משי.
שי חייך והתמתח, רגלו נוגעת ברגלי ומעבירה בי צמרמורת קלה.
"הגענו" עמית דיווח בשנית,ויצא מהאוטו. שי יצא, ועזר לי לקום.
"ממש לא יכולתי להסתדר לבד" עיקמתי את האף בציניות, ומיהרתי בעקבות עמית אל אולם הספורט, שלערב אחד התיימר להיות חלל נשפים מפואר.

~נקודת המבט של אביעד~
הוא היה כל כך יפה לאור הירח כשחיכיתי שהוא ינעל את האוטו בזמן שדפי דידתה על העקבים שלה בעקבות עמית.
"אחלה חליפה" החמאתי לשי.
"תודה, אחי" הוא חייך, "גם הפפיון שלך… מעניין".
אני בטוח שהסמקתי.
"אז ניכנס?" החוויתי בידי על אולם הספורט.
שי הנהן, "אז…. דפי הזאת, היא פנויה?".
צנח לי הלב לבוקסר הורוד שלבשתי.
"אה… אני חושב, למה?".
"סתם" שי חייך חיוך קטן, "אני חושב שמצאתי מה לעשות הערב… או יותר נכון- מי לעשות".
קפאתי, מבועת, כשהוא נכנס לאולם הספורט.

~נקודת המבט של דפי~
"היי" שי נשען על הקיר לצדי, קצת קרוב מדי.
"היי, שוב" גיחכתי. הוא כבר נצמד אליי ברחבת הריקודים קודם לכן, עם פונץ' בידו השמאלית.
"משעמם פה" הוא מלמל. הסכמתי איתו.
"אז…" הוא רכן לעברי, "מה דעתך שנמשיך את המסיבה ברכב שלי?".
וואו. מה? שי רבינוביץ' הציע לי הרגע… וואו. התאום הלא נכון.
"שתיקה כהסכמה" הוא חייך ואחז בידי, ולפני שהספקתי להגיד "גוואקמולי!" כבר הייתי שרועה תחת גופו החסון במושב האחורי, מתמכרת לשפתיו החמימות ולתחושת הנוחות שהביאה איתה השמלה שהתעופפה ממני והלאה.
ואז נשמעה דפיקה על החלון.