ZEX-מטרה 11-ספיישל ותיקים נגד חדשים!

"תעשו לי טובה,תעזרו להם" מימה אמרה.
היא נתנה להם רשימה של חמשת התלמידים שביקשו
ללכת למבחן המואץ.
"אין בעיות,מימה!" חייך שון:"אנחנו נעזור!"
"חוץ ממני.אני אלך לחפש אחרי סיינו,לעזאזל איתו!!" קרא סקייבס.
"המממ..זאת לא משימה שיותר מתאימה לשון?" שאלה מימה.
"סקייבס רוצה להוכיח שהוא יודע לראות אשליות" חייך שון.
"אבל זה לא נכון בכלל.הוא עדיין לא שם לב שהמכנסיים שלו הם אשליה שיצרתי" שון לחש למימה באוזן.

"להתעורר! להתעורר! להתעורר! להתעורר!" השעון קרא.השעה הייתה 5 לפנות בוקר.
"אני יודעת את זה כבר!" סיננתי וכיביתי אותו.חזרתי להטיח אגרופים בשק האגרוף.
ריקי ישבה בצד ותיקנה את המכשיר.
"חישבתי הפעם כל סוג כוח.הזרמים החשמליים מופנים הפעם לכיוונים שונים" ריקי התחילה להסביר אך התעלמתי ממנה.
הורדתי את כפפות האגרוף,ולבשתי את האגרופנים שריקי בנתה.
הנפתי אותם באוויר יותר ויותר חזק.התחלתי לזוז במהירות בחדר,ושלחתי אגרוף לשק האגרוף.
ככה שוב ושוב רצתי ושלחתי מכה.
"ריקי,שמתי לב שככל שאני נותנת יותר ויותר מכות עם האגרופנים,הם נהיים קלים יותר ומהירים יותר" אמרתי ושלחתי אגרוף נוסף.
"השרירים שלך מפעילים כוח על האגרופנים.ככל שאת מפעילה יותר את השרירים,האגרופנים מפעילים פחות לחץ על הידיים שלך.את פוגעת מהר יותר,חזק יותר,ומפעילה כמה שפחות לחץ על עצמך" היא אמרה.
"בנות,אתן שם?" שמעתי נקישות על הדלת,ופתחתי אותה.
אנאל עמדה בדלת."המנהלת" אמרתי."שלום.אני שמחה שאתן ערות,משום שהיום אני מביאה לכן אנשים שיעזרו באימונים שלכן"
"איזה אנשים?" שאלה ריקי.
"מתנקשים מXEZ שהסכימו לעזור לכן.חשבתי שתנצלו את ההזדמנות הזאת,והם יוכלו לעזור לכן" היא אמרה.
"נשמע מעניין" חייכה ריקי והניחה בצד את הכלים שלה.
"נהדר.לכל אחת יש מקום אימונים שונה:ריקי-את תהיי במעבדה של המבנה.היא בדרך כלל אסורה לתלמידים-אבל המאמן שלך חשב שיהיה טוב יותר אם תתאמני שם.המעבדה נמצאת בקומה התשיעית,מול חדרי המורים.קיירה-את תתאמני בצינוק בקומה 4-.עוד חצי שעה הם יהיו שם,בהצלחה" היא אמרה והלכה.
"מתנקשי XEZ?" שאלתי.
"אין לי מושג" ריקי אמרה וחזרה לעבוד עם הכלים.
לבשתי את בגדי הספורט שלי,והלכתי אל קומה 4-.ירדתי במדרגות.
הגעתי אל הקומה,והלכתי בחשש במסדרונות האבנים החומים.לפידים מעטים האירו את הדרך.
הלכתי קדימה במסדרונות נרתעת,והגעתי אל אולם גדול,בנוי מאבנים חומות,ולפידים מכל פינה.
"שלום!" היא חייכה.הלכתי מעט אחורה בחשש.
"אל תפחדי! את יודעת שהמקום הזה שימש לכל מי שעבר את מבחני המתנקש? זה היה מקום אימונים.מדי פעם שמים כאן אסירים ונותנים להם להילחם במתנקשים של ZEX.אהבתי את המקום הזה" היא צחקה.

ריקי נכנסה למעבדה."זה…זה…זה..כל כך יפה! אני בגן עדן?" היא עשתה סיבוב והביטה בכל הטכנולוגיה.
"זה כל כך מדהים! כל כך יפה! כל כך.." "בואי נעצור אותך כאן" הוא אמר.
הסתובבתי אחורה,וראיתי אותו נשען על מכשיר אחד.
"היי אתה! אתה נשען על דלתא-אם 7! תיזהר עם מה שאתה עושה!" היא צעקה.
"סליחה.אבל אם אני אאמן אותך,את תקשיבי לכללים שלי!" הוא אמר.

אלווין נכנס אל תוך אולם הספורט."אני אלווין,מי אתה?" הוא שאל.
"אני המאמן שלך,נעים להכיר!" הוא חייך.היה לו שיער חום קצר ועיניים בצבע דבש.
"אני היליוס!" הוא חייך.

"בוקר…..למה,למה אימונים מהבוקר…" מאסק פיהק ועלה על הגג.
"היליוסי…היליוסי…איפה אתה..?" הוא שמע מישהי.הוא הביט בחשדנות למי שישבה על איזור הנחיטה.
"אתה! בגללך אני צריכה להיפרד מהיליוסי!" היא צעקה.היה לה שיער אדום ארוך ועיניים אדומות.
"מי את?" הוא שלף את הסנייפר שלו לעברה:"את המאמנת שלי?"
"כן.ובמקומך לא הייתי יורה" היא שלפה אקדח.
"זה לא מאיים עליי" הוא אמר וירה בה.היא במהירות ירתה כדור של אקדח,והכדור שלה ריסק לגמריי את הכדור שלו.כדור האקדח של פאו עבר מטר אחד בדיוק ליד ראשו של מאסק.
"בקרב של אקדחים,אין יותר טובים ממני ומהיליוסי" היא אמרה ברצינות.

דינו נכנס לתוך אולם האימונים."אני דינו" הוא אמר.
"קוראים לי שון הדארי,אני אהיה המאמן שלך" הוא חייך.
"שון הדארי? המתנקש הכי טוב שיש? בחיי!! אני לא מאמין שאתה כאן!" דינו קרא וחייך.
"כן,אני לא אמור להיות כאן אבל.במקומי צריך להיות אדם בשם סקייבס,אבל היו לא עיניינים אחרים" שון צחק.

"אני לוסי,ואני אאמן אותך" היא אמרה.
"אני מכירה אותך! את מספר ארבע! ביחד עם לוחמת החרבות ההיא…"
"קליאו,כן.אבל ההבדל ביני לבין קליאו הוא שאני נמצאת כאן לאמן אותך,והיא מתחזקת איפשהו" היא אמרה ועצמה עיניים:"אני מקווה שאת בסדר,קליאו" היא מלמלה.
"אז,מה נעשה בשביל האימונים שלי?" שאלתי.היא פקחה עיניים,ושלפה גרזן.
"לפני ארבע שנים,אני וחבריי ניצחנו מישהי בשם סו.היא הייתה רוח קטלנית.הודות לכוחות שקיבלנו,נהיינו חזקים יותר,ויחד עבדנו על טכניקות לחימה שונות.אני,הייתי זאת שהמציאה את מלו-כח פיזי שמחסה על הגנה נמוכה.הנפה אחת של גרזן שלי יכולה למוטט הר,ויותר טוב-היא יכולה למוטט את באו.אז נראה אם את חזקה מספיק,בשביל לעמוד מול הנפת הגרזן שלי" היא אמרה.
"כן!" אמרתי.לבשתי את האגרופנים,וחשבתי על מה שריקי אמרה לי.
התחלתי להכות את האוויר יותר ויותר חזק.'פחות לחץ' חשבתי.'יותר מהיר,יותר חזק'.
"תתכונני!" היא אמרה ורצה אליי.היא הניפה את הגרזן עליי.שלחתי את האגרופן שלי קדימה,ותפסתי בלהב הגרזן.היה לו כוח מדהים,והוא דחף אותי אחורה.ניסיתי לחסום את המכה,אך לא הצלחתי.
"לא טוב!" היא שלחה למעלה את הברך שלה.תפסתי את הברך עם האגרופן השני שלי.
"עדיין לא טוב!" היא קפצה,ובעטה בי בלחי והפילה אותי אחורה.
"אם לא הייתי מפעילה רק 30 אחוז מכוח המתקפה,היית כבר מתה" היא לחשה.
"30 אחוז? עד כמה היא חזקה?" סיננתי וקמתי לאט.
"היום,את תילחמי מולי יום שלם!" היא קראה:"עכשיו קומי על הרגליים ותתחילי לעבוד!"
רצתי אליה,ושלחתי עוד ועוד מכות עם האגרופנים.היא חמקה מכולם,ונתנה לי בוקס לבטן.
פלטתי קצת דם,והלכתי אחורה."מרושלת! את צריכה לעבוד יותר על ההגנה שלך! יש לך כוח פיזי מעולה,וגם מהירות מצויינת! ההגנה שלך היא זאת שתפיל אותך!"
"מה לעשות" סיננתי ורצתי שוב,הפעם הייתי מהירה יותר.נתתי עוד ועוד מתקפות,ושוב היא חמקה מכולן.
היא שלחה לי ברך לבטן,ופלטתי עוד דם."שוב!" היא אמרה.
הלכת אחורה,וחזרתי אליה ונתתי עוד ועוד מתקפות.היא חמקה מהן,ושלחה אגרוף לבטן שלי."שוב!"
"שוב!" "שוב!" "שוב!!" "שוב!!" "שוב!!"
כל הזמן נפגעתי,וכל הזמן היא קראה לי להכות אותה שוב.בלי ששמתי לב,השעה הייתה כבר 10 בבוקר.
"ההגנה שלי חלשה,אני יודעת" אמרתי,סביב כל הפה שלי היה דם שפלטתי.
"אבל אני לא אוותר,ואמשיך להילחם" אמרתי:"אני יודעת שהחברים שלי ממשיכים להלחם,אז גם אני!"
"אז די,בואי אני אלמד אותך איך להיות חזקה יותר,תוך יומיים" היא אמרה.הנהנתי.

"אני הוא ארת'ור,אמן בובות" הוא אמר,והניף באוויר ידיים עליהן כפפות לבנות.
חוטים דקים וכמעט בלתי נראים,הזיזו בובה מגולפת בעץ.הבובה הייתה דומה מאוד למימה.
הייתה לה פיאה ירוקה,עיניים צבועות ירוקות,משקפיים עגולים ובגדים אדומים.
"אז מה אני צריכה לעשות בדיוק?" היא שאלה.
"המשימה שלך היא לקחת את המשקפיים מהבובה" הוא אמר.
"הא,לא בעיה" היא צחקה ושלפה את הMP3 שלה."איך המכשיר הזה נלחם?" הוא שאל.
"בוא אני אדגים" היא חייכה:"המכשיר שלי יכול להתחבר ולאבזר כל דבר.אני אניח אותו על חפץ מסויים,הוא יתחבר אליו,ויהפוך אותו לנשק" היא אמרה והלכה ימינה.
היא לקחה מהשולחן אקדח,והצמידה על הכוונת שלו את המכשיר.
המכשיר שלח מעין כבלים,והתחבר לאקדח.כל מיני קוביות קטנות יצאו מהמכשיר ונכנסו לאקדח.
"עכשיו זה מה שנקרא,אקדח ריקי!" היא חייכה:"לא רק שנלחם,אלא גם משמיע שירים! מה תרצה לשמוע?"
"Red-Let It Burn" הוא אמר."מ-ש-ע-מ-ם!" היא נאנחה:"אני פשוט אשים לנו מוזיקת קרב משנת 1990" "הולך" הוא חייך.
היא רצה אליו,וירתה.מהאקדח לא יצא כדור אקדח רגיל,אלא מעין קרן לייזר חלשה שפגעה בבובה.
"יש סיבה שבחרתי לעשות בובה של מימה:" הוא אמר:"לפני ארבע שנים הערצתי את סגנון הלחימה שלה! היא משתמשת בסכינים עם חשמל,לכן החלטתי לעשות בובה שמבוססת עליה,שיכולה להוציא חשמל!" הוא אמר,וברקים חלשים התחילו לצאת מהבובה.
ריקי כיוונה לעברו את האקדח,והפעם הוא פלט אש.
הבובה פתחה את פיה,וברקים יצאו מתוכו אל האש.פיצוץ התרחש,והיה עשן בכל מקום.
ריקי לחצה על כפתור מהמכשיר,ומאוורר קטן יצא ממנו,והעיף את העשן בעוצמת רוח חזקה.
"עדיין לא טוב" הבובה הופיעה מול ריקי,והפילה אותה אחורה."תצטרכי קצת יותר מאש ורוח כדי לעבור את המשימה הזאת" הוא חייך.

"מה אני צריך לעשות?" שאל אלווין.
"בשביל לחזק אותך תוך יומיים,יש לי רק דרך אחת" הוא אמר ושלף אקדח:"אתה הרי משתמש בשלשלאות,נכון? אני ארה בך עכשיו עשרה פעמים,ואתה צריך לחסום את כל הכדורים עם השלשלאות" הוא אמר,ואלווין הנהן.
היליוס כיוון את האקדח,והחל לירות במהירות אדירה.
אלווין שלח את השלשלאות,אך חסם רק כדור אחד בעוד האחרים פגעו בקיר מאחוריו.
"אתה צריך לעבוד על זריזות! בלי זה אין לך סיכוי לעבור את המבחן בעוד יומיים!" היליוס חייך.
הוא ירה עוד עשרה כדורים ברציפות,ואלווין שלח בזריזות את השלשלאות שלו.
הפעם,רק שלושה כדורים נחסמו."נעבוד על זה,עד סוף היום!" חייך היליוס וחשף חגורה מלאה במחסניות.

"דיוק,זאת התכונה מספר אחת של צלף טוב" אמרה פאו:"אבל החוכמה היא להיות מסוגל לפגוע במטרה בתנועה גבוהה" היא אמרה וכיוונה אקדח אל ציפור שעפה במהירות.
לקח לה שנייה,ופאו ירתה.ממרחק של 100 מטרים,היא פגעה בציפור והציפור נפלה.
"אני אאמן אותך לעשות את זה במשך היום הזה" פאו אמרה.
"אני יכול לפגוע במדוייק במטרה נחה,אבל מטרה שזזה,ועוד במהירות כזאת,אני לא מסוגל" הוא אמר.
"מה זאת אומרת אתה מסוגל לפגוע במטרה נחה? מישהו כבר לימד אותך?" היא שאלה.
"כן.מתנקש בשם היטמן" הוא אמר.
"היטמן? הבחור ההוא?" היא קראה."את מכירה אותו?" שאל מאסק.
פאו חשבה קצת."לא.לא לגמריי.אבל אם תצליח לעשות את מה שהראתי לך,אני אספר לך כל מה שאני יודעת עליו.סגור?" היא שאלה.הוא חייך,והנהן.

"אני משתמש באשליות" אמר שון.הוא קשר לדינו את העיניים במטפחת.
"אני עובד בעיקר בזריזות.אפשר לגלות אשליות בעזרת חושים מפותחים מאוד.האשליות יכולות לבלבל עיניים,אף,פה,אוזניים ואת כל הגוף.אשליה מספיק חזקה לא קל ואפילו לא אפשרי לגלות עם החושים,לכן אנחנו משתמשים באינטואינציה פנימית.אני אאמן אצלך אחת כזאת.אני אצור סביבך אשליות,ואתה צריך לדעת להבחין ביניהן" הוא אמר.
שון יצר תפוח,ועמד במרחק די מרוחק מדינו.הוא השליח לעברו את התפוח,ודינו נשאר במקומו.
התפוח פגע בבטנו,אך נעלם.
שון זרק תפוח אמיתי,אך דינו זז הצידה והתפוח התרסק על הקיר."יפה" חייך שון.הוא יצר עוד תפוח מאשליה,וזרק על דינו.התפוח התנפץ על ראשו,ודינו נפל אחורה.
"מה זה היה?" קרא דינו."אשליה חזקה,כפי שאמרתי לך,יכולה לתעתע אפילו את החושים.אשליה חזקה,יכולה אפילו להרוג" חייך שון:"תעבוד כמה שיותר קשה,ואתה תוכל לחמוק מאשליות!"

לקראת הלילה,שון,לוסי,היליוס,ארת'ור ופאו חזרו למשרדה של מימה.
"נו,איך היה?" היא שאלה."מצויין! הם יהיו מוכנים עד המבחן!" אמרה לוסי.
"אני שמחה" חייכה מימה:" הכל בסדר,שון? אתה נראה טרוד"
"אני פשוט מרגיש ששכחתי משהו,רק אני לא זוכר מה" הוא תהה.
"שטויות! אם שכחת את זה,כנראה זה לא חשוב" היליוס טפח את כתפו.
"לעזאזל איתכם!!!!! לאן נעלמו המכנסיים שלי?!" קרא סקייבס ורץ בתחתונים בכל רחבי ZEX.
שון היה עסוק כל כך באימונים עם דינו,שהוא הסיר את אשליית המכנסיים שהפעיל על סקייבס.
"לעזאזל!!!!!!!!!!!!!!!!"