ארץ בני האלמוות- חלק חמישי ~העלאה שלישית…

היא בוודאי לא דמיינה את זה.
מולה הופיעה מתוך השמיים פס של אור שנחת על הקרקע ונעלם בשנייה.
" אין מצב שזה לא קשור." אמרה סהר לעצמה בשמחה, ורצה לכיוון שבו הופיע המחזה השמימי שצפתה בו הרגע.
לרגע תהתה אם היא בכלל הולכת לכיוון הנכון, מכיוון שלא פגשה באף סימן שיעזור לה להבין אם היא צודקת, או שמא מה שראתה היה לא יותר מפרי דמיונה תחת השמש הקופחת.
עוד פס אור הופיע מולה, הפעם היה יותר עבה, והיא אף הצליחה להרגיש בתנודות האוויר ורעד האדמה שעליה עמדה.
עוד קצת, רק עוד קצת. היא בטוחה שהיום הולך להיות יום טוב בשביל המחקר שלה.
היא הגיעה לבסוף למקום שבו אלומת האור הופיעה, וכלל לא הופתעה לגלות את אותו סמל, זה שהופיע בספר שלה ובטלוויזיה לפני שנה, חרוך על האדמה.
סהר התפעלה שסוף כל סוף הצליחה למצוא את המקום הזה, אחרי כל כך הרבה זמן. תגלית כזאת חייבים לתעד, לכן הוציאה את הטלפון הנייד שלה וצילמה כל חלק באזור, כדי שחס וחלילה לא תשכח איך למצוא אותו.
אבל כשבאה לצלם את האדמה משהו הפריע לה- נקודת אור קטנה סנוורה אותה.
סהר התקרבה אל נקודת האור, שבינתיים כבר הפסיקה להאיר על עיניה. היא התכופפה ואספה בעדינות תכשיט זהב פשוט, שרשרת תליון נפתח, עליו חרוטים קישוטים בטוב טעם.
" מאיפה זה הגיע?" שאלה את עצמה בבלבול.
היא הביטה סביבה. לא היה נראה שהגיע לכאן מישהו אחר מלבדה, אך בכל זאת, התליון הזה היה נראה חדש מדי בכדי להיות מונח שם הרבה זמן, והוא גם לא היה מלוכלך דיו כדי לאמת זאת.
סהר ענדה את התליון על צווארה. בינתיים, חשבה, עדיף שאשמור עליו קרוב במידה ומישהו איבד את זה.
היא לא הספיקה להבין מה קרה.
רגע אחד, מיד אחרי שענדה על עצמה את התליון, עוד אלומת אור הגיחה עלייה מהשמיים וחטפה אותה בכוח. היא הרגישה כיצד הגוף שלה מאבד ממשקלו, ואינה ראתה דבר מכיוון שעצמה את עיניה לנוכח רוח פרצים שהכתה על פניה והקשתה עליה לנשום בסדירות.
היא הרגישה איך הכובע שלה עוזב את ראשה ומתנתק ממנה. מבלי לראות ניסתה להחזיר אותו אליה, מגששת בסערה שעטפה וגלגלה אותה סחור וסחור, אך ללא הועיל, כי הכובע שלה כבר אבד לה.
היא הרגישה את כוח המשיכה חוזר, ולפתע צנחה חזרה על רצפת בטון, מה שהעיד לה שהיא כבר אינה נמצאת במדבר יותר.
סהר פקחה את עיניה בבהלה. היא מצאה את עצמה שוכבת על רצפה קשה ומרוצפת, בחדר גדול ולא מוכר לה כלל, שעיצובו הזכיר לה מעט עיצובים עתיקים של מבנים ישנים שנהגה לבקר בהן כאשר שהתה בחו"ל.
מיד מיהרה להזדקף על שתי רגליה. נשימותיה היו מהירות וגופה כמעט רתח. לקח לה זמן להסדיר את נשימתה מחדש ולעכל את מה שקרה לה עכשיו.