חתול שחור (פרק ראשון -מצית ~קריאה נעימה ~)

"מה את עושה ? "נשמע קולה החשדני של אמה של חלום , חלום שמעה את צעדיה של אמא שהיא עולה במדרגות .
"כלום" פלטה חלום במהירות בזמן שזרקה את המצית מתחת למיטה . הדלת נפתחה ועמדה שמה אישה גבוה ,רזה , עיניים כחולות ותווי פנים מושלמים זאת הייתה האמ המאצמת של חלום אלכסנדרה, היא קל לזהות שאין שום קשר ביניהן , חלום הייתה נמוכה ,רזה , עיניים חומות ,שיער חום גלי וארוך ותווי הפנים היו שונים לגמרי .
"מה עשית עשכיו ?" גערה בה אמא בזמן שחיפשה משהו בחדר .
"כלום באמת שכלום " ענתה חלום בזמן שעיניה רצות לכל הכיוונים .
"אני רואה בעיניים שלך שאת משקרת ! איך את לא מתביישת ? " היא חבטה בה בחוזקה .
"את עוד פעם שיחקת באש ? נכון שאני צודקת ? יום אחד את תשרפי לי את הבית את עם השטויות המפגרות שלך ! " היא חבטה בה שוב וחלום נפלה על הרצפה . " נמאס לי מהזלזול שלך פשוט נמאס!" אלכסנדרה פגעה בה בחוזקה כמה פעמים , חלום ניסתה להגן על עצמה , אך ללא הצלחה "תפסיקי בבקשה תפסיקי " חלום התחננה שכל גופה כאב . " אני אפסיק מתי שתפסיקי אתהשטויות שלך! את צריכה להודות לי כל החיים שלך שאני ואבא שלך לקחנו אותך מבית היתומים ! " זה תמיד היה נושא רגיש בשביל חלום -בית היתומים , היא הייתה שמה מאז שהיא זוכרת את עצמה ,היא לא סבלה שמה אבל גם לא נהנתה היא לא יכלה ללכת לטייל ולצאת החוצה כמעט אף פעם .
"אמרתי לעצמי שבטוח ילדה עם שם כל כך יפה – חלום , היא לא תעשה צרות אבל חבל שטעיתי את ממש לא חלום את סיוט " אמרה אלכסנדרה וטרקה את דלת החדר .
חלום הסתכלה במבט ריקני על הדלת כלא מאמינה , היא הרגישה כאילו הלב והמוח שלה עכשיו נשברו למיליוני חלקיקים . עיניה היו אדומות והדמעות החלו לזלוג בלי הפסק "היא צודקת , באמת צריך להחליף לי את השם " אמרה חלום שהתיישבה ליד המראה שבחדרה .
לפתע יצא מהמראה חתול שחור , פרוותי , בגודל בינוני ועם עיניים ירוקות ממכרות כאלה שלא ניתן היה להפסיק להסתכל עליהן .
החתול פלט אנחה "את צריכה להפסיק להקשיב לה , כן היא אמא שלה אבל יש דברים שאפילו היא לא יודעת " אמר החתול .
"כן אתה צודק " היא ניגבה את הדמעות מעיניה "מה הייתה עושה בלעדיך מיקי ?" אמרה חלום שגירדה לו מאחורי האוזן והוא החל לגרגר .
"האמת שאני לא יודע , בלעדי היה לך משעמם מאוד " אמר החתול " מה זה למה את אדומה כל כך ? היא הרביצה לך ?"
"כן , אבל עזוב באמת שזה לא כואב כל כך " ענתה חלום שהסתכלה על הלחי שלה במראה והיא ראתה שהיא אדומה מאוד . מיקי הסתכל על חלום הרבה זמן ולא מיצמץ אפילו לשנייה , הוא לא אהב שהיא לא מודה באמת . "טוב , אל תסתכל עליי ככה כן נו זה כואב כאילו שמשהו יעזור עכשיו" אמרה חלום ושילבה את ידיה .
"האמת שיש משהו וזה אבא שלך שיחזור כבר מ…"מיקי הסתובב בכל רחבי החדר " נו איפה הוא עכשיו ? גרמניה , ארצות הברית , קנדה , רוסיה ?"
"יפן " ענתה חלום שעקבה עם עיניה אחרי מיקי . "אל תסתכלי עליי ככה , אני רק מחפש קצת אוכל" אמר מיקי .
"ניראה לי נישאר לי נקניק מהיום ,מהבית ספר " חלום קמה ולקחה את התיק בית ספר שלה והוציאה את הכריך ונתנה למיקי את הנקניק , מיקי הסתער על הנקניק ואכל בתאבון .
"אתה יודע זה יהיה מאוד נחמד מצידך אם תגיד תודה לבעלים שלך מדי פעם" אמרה חלום שסגרה את התיק ושמה אותו ליד המיטה .
" ראשית , לחתולים אין בעלים .שנית , חתולים לא אומרים תודה " אמר מיקי " תגידי,אין לך מחר טיול או משהו ?"
"כן , ליער וירץ' עם הבית ספר , אני עוד לא מאורגנת אני אתחיל להתארגן כבר . " אמרה חלום .
"טוב אז אני לא אפריע לך " אמר מיקי שקפץ אל המראה ונבלע אליה .
"כמה לא מפתיע שלא תעזור לי להתארגן " סיננה חלום עם חצי חיוך . הגוף שלה עדיין כאב וגם הלב "אני סיוט " חשבה לעצמה .
היא שמה את הדברים למזוודה שלה , נשכבה על המיטה והסתכלה על הקיר שלה שהיא מלא במדבקות כוכבים זוהרות בחושך , היה לה קשה להירדם אבל בסוף אפילו היא נרדמה .