לא משום סיבה אחרת

"תודה בזה"סיננתי לעברו.
"להודות במה?" הוא שאל ונראה מבולבל מעט.
"בזה שאתה עושה את זה מתוך רחמים"
אמרתי לו וכאשר ראיתי כי הוא מתכוון להחליף נושא,
הסתובבתי והלכתי.
האמת, שנמאס לי מאנשים כמוהו,
אנשים שלא באמת אכפת להם ממני.
אנשים שהרחמים אליי גורמים להם לפעול כך.
"היי" אמרה מישהי וחייכה אליי.
לא עניתי לה, המשכתי ללכת.
האמת, אין לי באמת מושג למה אני עושה את זה.
זאת אומרת, חברים הם חברים,
לא חשוב מה הסיבה.
אבל, נראה לי שפשוט נמאס לי מהמבט שלהם.
זה שאומר שהם שם רק בגלל שלדעתם,
אני מסכנה,
ולא משום סיבה אחרת.