פרח בלי ריח

ריצ'י 19/11/2013 1001 צפיות אין תגובות

הפרח הזה צומח בקצה הגינה אבל זה לא מספיק כדי אותו להרחיק מהשמש הבהירה שאותו מפחידה. הפרח הזה תחת עליו מתחבא אבל עליו כה קטנים רק את עיניו מכסים, הוא מתרחק מהשאר צומח אל השער לצאת אל העץ שצלו יצילו ובינתיים עליו כותריו כה גדולים ויפים מסנוורים את העיניים אבל את האמת לא מראים, את מה שבפנים, את האימה שבפנים.
בפנים הוא פוחד.

יום אחד דבורה כדרכה הרגילה חיפשה צוף פרחים והגיעה לגינה. זמזמה ועברה, בין פרח לפרח, עד שהגיעה לפרח בלי ריח ואז עצרה מעליו וציינה: "מה מוזר מה מתמיה פרח בלי ריח בחיים לא ראיתי" ואז ראתה את האמת המרה עליו הקטנים את עיניו מכסים. ואז אמרה הדבורה לאמור "איך תוכל פה לגדול איך תוכל פה לצמוח הרי השמש היא היא מזינה ונותנת הכוח" ואז ענה לה הפרח בכנות מדהימה "אותי השמש מאוד מפחידה". מיהרה הדבורה ואמרה "אל תירא אל תפחד אעמוד מול השמש בשבילך למולך". ענה לה הפרח בלי ריח " אפתח את עיניי רק אם מצילה את השמש וזהו התנאי", "עומדת אני עכשיו מעליך, תסיר במהרה את עליך". הוא הסיר את עליו והשמש לא פגעה בפניו, אבל אבוי ווי , מאוחר מדי, פקח הפרח את עיניו ועכשיו כבר אין לו עיניים שיספגו את הקרניים.
אין שם כלום.

עברו ימים וחלפו שבועות והנה הסתיימה השנה. הדבורה אותו לא עזבה. כל יום מהכוורת היא לא מאחרת עם צאת החמה עד חזרתה לאדמה היא לפרח מספרת, על מראות נפלאים, וצבעים נהדרים של הסחלבים והאירוסים שכל שנה פורחים,
ועל הריח שנישא באוויר.

דבריה של הדבורה הזינו את הצמח והנה אט-אט הופיע גם ריח והעיניים צמחו ואת השמש יספגו. הדבורה החליטה שעוד מעט תעזוב ואמרה לפרח שלפרח כבר טוב. אבל השמחה שהייתה לא הייתה ארוכה. על הצרה שעברה באה צרה חדשה. הפרחים האחרים בגינה לא חיכו וצמחו לגובה. "הם מסתירים את השמים" הוא זעק. "אני כבר מוכן לקרניים" הוא צעק. אבל הפרחים הגבוהים כל-כך נהנים, כלומר, למה לשים לב לדברים איומים.
מה שבקצה העין…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך