למה אתה לא לצידי?!?! פרק 18+19

הוא חייך כאילו רצה לשאול אותי משהו,
"אויש דפוק,תחכה תחלים קצת ואז אני ינשק אותך," אמרתי ועיקמתי את שפתיי מנסה לעצבן אותו אני יודעת שהוא לא יוותר,
"לא צריך," הוא אמר ועצם את עינייו לרגע הייתי בשוק הארי לא ניסה לשכנע אותי, אולי הוא נפגע ממני, אויש שיט אני כזאת דפוקה הסתכלתי עליו כביכול ישן הוא פקח עין אחת מנסה לראות אם נכנעתי ואכן נכנעתי צחקתי, "הארי," אמרתי בשקט והתקרבתי אליו מקרבת את פניי אליו,
"מה אשלי?!"הוא שאל בחיוך, קירבתי את ראשי אליו והוא נישק אותי הפעם זו הייתה נשיקה אמיתית מכל הלב, התנתקתי ממנו בחיוך,
"אני אוהבת אותך," אמרתי בחיוך, "גם אני אשלי," הוא אמר ונישק אותי שוב.
"אווווו" כל הבנים נכנסו,ולירון ומיילי וטס אפילו באה, הם שרקו כשראו שאני ןהארי התנשקנו,
חייכנו, אליהם וחייכתי אל הארי האחד שלי,
~~~~~ כעבור שבוע~~~~~
הארי החלים והוא בסדר אנחנו מבלים הרבה יחד, אחרי התאונה במשך שבוע הארי ישן אצלי וכולם חזרו ללונדון הם דחו את הסיבוב הופעות בעוד יומיים הם נוסעים,
"דייי הארי," אמרתי בעודי צוחקת כשאני שכובה על המיטה והארי מעליי מדגדג אותי, הוא עצר ורכן אליי וקירב את פניו אליי ואני ליפפתי את ידיי סביב צאוורו וקירבתי אותו אליי
"אני אוהב אותך," הוא חייך ורכן אליי ונישק אותי.
"גם אני אוהבת אותך," אמרתי בתוך הנשיקה והארי חייך אליי, הוא שם את ראשו על הכרית וקירב אותי אליו ככה שהנחתי את ראשי על החזה שלו, והוא חיבק אותי,
"אווף הארי אתה תהיה חסר לי,לכמה זמן הסיבוב הופעות?!" שאלתי בעצב נזכרתי שאני לא יהיה איתו הרבה זמן, "אני לא יהיה חסר לך כי את באה איתי, כבר אמרתי לסיימון והוא סידר גם לך כרטיס," הוא אמר ובעצם קבע עובדה,
התרוממתי מהחזה שלו במטרה לראות את פניו בברור "הארי,יש לי לימודים,ואני לא יכו.."
נסיתי לומר אך הארי קטע אותי בנשיקה,
"נו הארי רציני אני,," נסיתי שוב פעם לומר אך הוא שוב נישק אותי,
"הארי תן לי לדבר אני,,," והוא שוב קטע אותי בנשיקה, " האריי,תפסיק להשתיק אותי כבר.."אמרתי והוא שוב נישק אותי "את באה איתי וזהו,אשלי אם את לא תבואי איתי אני פשוט אשתגע בלעדייך,"הוא אמר ונישק אותי בחום, "למה אני לא יכולה להגיד לך לא?!" שאלתי בגיחוח,
"כי את אוהבת אותי," הוא אמר בחיוך וקירב אותי אליו,
"לא אני לא," אמרתי בעודי מתרוממת ממנו קמתי והבאתי מזוודה,
"אבל אני אוהב אותך,"הארי חיבק אותי מאחורה ודיבר בקול ילדותי גיחחתי ונישקתי אותו, "אני אוהבת אותך גם הארי," אמרתי בחיוך "מה את עושה??" הוא שאל, "אורזת מזוודה," אמרתי בחיוך,
"אני יכול לעזור לך," הוא אמר בחיוך זדוני כזה,
"לא הארי,אני לא זקוקה לעזרה,"אמרתי בחיוך כבר ידעתי לאיפה הוא חותר,
"טוב,חבל,אהה החולצה שאת לובשת את לא.צריכה לארוז אותה,אני יעזור לך," הוא אמר בחיוך והתקרב אליי מנסה להוריד את חולצתי צחקתי והתרחקתי ממנו, "לא בייב,אני יסתדר,לבד!" הארי גיחח ונשק לשפתיי והלך להכין לו אוכל,