נקמת הענקים פרק 22: אי הקיקלופ חלק א

<אביעד> הספינה עגנה באי ואני פרסי ואנבת ירדנו."תזכירו לי מי גר על האי הזה" שאלתי."אתה לא יודע" אמרה אנבת."על האי הזה גר הקיקלופ הכי מרושע בעולם"."שמו הוא פולימפוס" אמר פרסי."מוזכר לי מאיפשהו" אמרתי."ליאו אמר שלפולימפוס יש מידע חשוב אז אנחנו צריכים להרוג אותו ולגלות מהו המידע החשוב" אמרתי. אחרי טיפוס של כמה מטרים אמרתי: האי הזה ממש גבוה". אנבת הציעה דרך הרבה יותר כיפית. היא בחרה טיפוס על צוק שמוביל עד למערה של הקיקלופ והתחלנו לטפס. פעם אחת פרסי כמעט נפל מהצוק אבל הוא הצליח להיאחז במשהו. אחרי טיפוס של כמה מטרים שמעתי שריקה של חץ שננעץ באנבת."הכל בסדר" היא אמרה וזרקה את החץ אל הים. בסופו של דבר הצלחנו להגיע למעלה. בתנועה אחת מהירה הצלחתי להעיף את הסלע אל הים ונכנסנו לתוך המערה. "זה רק אני או שפתאום ממש חשוך כאן" אמר פרסי."כנראה היא הייתה מוארת בפעם האחרונה שהיינו בה" אמרה אנבת. אחרי הליכה של כמה מטרים אנבת כשלה פתאום."מה קרה" שאל פרסי שמיהר לתפוס אותה."אני מרגישה לא טוב" היא אמרה. ואז נזכרתי בחץ שננעץ בה."תביא את הנקטר" קראתי. פרסי שלף מהתיק שלו את הנקטר."כדאי שתקחי את זה" הוא אמר ונתן לה כוס נקטר. אנבת שתתה את הכוס."איך את מרגישה" שאלתי."יותר גרוע" היא אמרה. אני ופרסי החלפנו מבטים."זה נשמע לי מאוד מוזר" פסק פרסי."אולי כדאי לתת לה עוד נקטר" שאלתי."אני חושב שכן" אמר פרסי ומיד הכין עוד כוס. אנבת שתתה."איך עכשיו" שאל פרסי."זה רק נהיה יותר גרוע" אמרה אנבת."אני חושבת שהנקטר מקולקל" היא אמרה."כדאי שנביא אותה כמה שיותר מהר אל הספינה" אמר פרסי."אני רואה הכל מטושטש" אמרה אנבת."זה לא טוב" אמרתי."אני חושב שהחץ היה מרועל" אמר פרסי. ופתאום הכל קרה בבת אחת. אנבת התעלפה ופרסי מיהר לתפוס אותה לפני שראשה נחבט באדמה."אנחנו צריכים להגיע לספינה ומהר" קראתי ואז ראינו עדר של קיקלופים שחסם את היציאה ואת פולימפוס עומד ממש מולנו."אתם לא תגיעו לספינה" הוא אמר והניף את האלה שלו.