טרוט – Trut | חלק ראשון <:

הוא השעין את שתי ידיו על שולחן החקירות בחדר ונאנח.
לאחר מכן הפנה את מבטו למצלמת הקיר הקטנה שהקליטה הכל, " יש?" שאל, מביט בה. קול צפצוף נשמע בחדר והוא מיהר לצאת החוצה בטריקת דלת חזקה.
הוא נכנס לחדר אחר, שהיה רחוק מחדר החקירות בכמה צעדים, כולו מלא במסכים ומכשירי אלקטרונים מפוברקים נוספים.
" אריק," אמר הבחור הצעיר אל הסוכן כאשר הוא נכנס, " ניסיתי, אבל," הבחור החל להריץ על המסך את מה שקלטה המצלמה, עד לרגע שבוא הבחורה נעלמה- אז התמונה החלה להיות מטושטשת עד שבמהרה כל מה שהוצג במסך היה רק שלג.
" אתה בטוח שזה לא חד פעמי? תבדוק שוב." הורה אריק. הבחור עבר על הסרט שוב ושוב, ובכל פעם אותה תוצאה.
" אף פעם לא נתקלתי בדבר כזה, והכל תקין לגמרי." אמר נער המחשבים.
" טוב, תנסה לעשות ככל שתוכל," השיב אריק, " אנחנו חייבים להבין מה הולך כאן, אדם."
רעש אזעקה חזק נשמע לפתע בכל אגף בבניין. שניהם נבהלו ולא הבינו מה קורה.
" מה קרה?" שאל אריק. אדם הניד בשלילה כלא יודע גם הוא.
הוא פתח בחוזקה את הדלת והחל לרוץ במורד המדרגות לעבר הקומה הראשונה, ואדם מיהר לרוץ אחריו.

סונו ולוקי הלכו במהירות במסדרון הרחב, שניהם נראים רציניים מאוד.
" לא היית צריך לבוא לעזור לי." אמרה לו מבלי להזיז את מבטה.
" זאת התודה שאני מקבל?" שאל אותה.
" אני יכולה להתמודד עם המצב בעצמי." השיבה.
" גם עם זה?" הוא הרים את אגרופו באוויר וברגע שלחץ אותו נחיל השבבים שלו דהר במהירות לכיוון השני ועילף קבוצת חיילים שרדפה אחריהם.
" שוויצר." היא חייכה חיוך קטן כשאמרה זאת.
הוא עצר, והיא גם כן.
" את מוכנה?" שאל בחיוך.
" אני חייבת." ענתה בחיוך. הוא החזיק את ידה חזק וכיוון את ידו לכיוון החלון הגדול בקיר החיצוני של הבניין. בפיצוץ גדול החלון נשבר לרסיסים ושניהם הסתלקו מהבניין רכובים על הנחיל הכהה שסחב אותם בשמיים.
" על זה אני מדברת!" אמרה סונו בהתלהבות כשהיא מחזיקה חזק בלוקי וצופה על אורות הלילה של העיר, נהנית מכל רגע.

אריק יצא מבעד לדלת הראשית של הבניין לקול הניפוץ החזק, וראה איך שניהם עפים באוויר על שובל שהיה קשה לראותו, ובורחים מהמקום.
" מה זה?" שאל אדם שהגיע אחריו לכניסה באותו רגע.
" הלוואי שידעתי." ענה אריק.