הרגשות מעורפלים.

הרגשות מעורפלים.
לפעמים רגועים לפעמים גועשים.
כועסים כול כך עליי.
איך יכולתי לא להזהר ולפול מתחת רגליי.
עצמות סדוקות.
שבורות ממריבות.
הלב מחולק לשני חלקים.
שבור, מרוסק נעמד תמים.
מבולבלים, כועסים,
כבר לא יודעים למי להקשיב.
ללב, שרוצה להרגיש שוב את אותם הימים.
למוח, שמרחיק אותי מהחיים.
לידיים, שרוצות להחזיק את ידיו.
לרגליים שרצות אך ורק אליו.
מתוסכלת, לא יודעת לאן פונים.
מה עושים עכשיו, למה תמיד נתקעים.
גם כשאתה לא פה, אוכל להרגיש את נוכחותך.
את העיניים העייפות.
את ידיים שהיו מחזיקות.
ועכשיו ההרגשה ריקה, כאילו חסר דבר כולשהו.
כאילו מפספסים משהו.
עצמות הלחיים הבולטות.
השיער הפרוע בקצוות.
אין דבר שלא מזכיר אותו ואותי.
חדר לליבי כול כך עוצמתי.
השפתיים המלאות שגרמו לי רק לרצות אותו עוד.
כמו סם שלעולם לא נעלם.
כמו מלאך שמוצא לי סיבה למה להתעורר כול בוקר לעולם.