מה שהיה איתך

איך שהיינו ביחד, זוכר איך זה הרגיש?
איך שתמיד צחקנו, אתה עוד זוכר את קולי?
אני לא עולם לא בכיתי, כמו שהתפרקתי לידך,
אני לעולם לא חשבתי, שתעזוב כי אני לא חזקה.
הייתי בטוחה שתחזיק אותי!
שאתה זה "האחד", שתשמור עליי…
אך אתה עזבת אותי כשגלית את זה..

אני לבד עכשיו, אתה יודע?
אין איש שיודע מה מצבי!
שיכול לעזור לי!
אני שבורה עכשיו, אתה יודע?

חשבתי שאתה עוד תישאר בסביבה,
מספיק זמן כדי להחזיק את חיוכי,
אך כנראה טעיתי,
כי אתה הלכת, הלכת עוד לפני שהוא עלה על פניי.

אני שורפת את כל הזיכרונות שלנו,
אני לא רוצה לראות את פנייך…
אני מוחקת אותך מליבי, נותנת לו להתרגל בינתיים,
להתרגל לתחושה חדשה של לבד…