הצל האדום של המפלצת

הסתכלתי לעבר המסדרון הצר והארוך זה היה נראה שזה לא הולך להיגמר שכל הצער והיאוש עדיין שם ושכל צעד רק יחמיר את זה אבל אין דרך חזרה…המשכתי לפסוע בזהירות הכל היה חשוך ולכן לא הצלחתי לראות דבר חוץ מהמסדרון עצמו.כשעברתי במסדרון שמעתי רעשים מחרידים ראיתי מקרים משונים והרגשתי פשוט מיואשת…לא משנה כמה רציתי לחזור לא יכולתי הייתי לכודה.כל הזמן חשבתי מחשבות שליליות עד כמה אין טעם ועד כמה קשה ורע.כשאני עדיין פוסעת במסדרון שמתי לב לצל הצל היה בצבע אדום הצל היה כל כך גבוה וכשהצל זז הופיע קול צרוד ונורא.המפלצת לא הפסיקה לרדוף אחריי היא המשיכה והמשיכה ולא הפסיקה היא עשתה הכל כדי שיהיה לי רע אבל מי יכול לעשות דבר כזה למי יש מספיק רוע לא משנה כמה חשבתי הייתי מדוכאת המפלצת לא הפסיקה להכשיל אותי.בקצה המסדרון הייתה דלת שחורה בהתחלה לא זיהיתי אותה אבל הידית הכסופה נצצה.פתחתי את הדלת ונעלתי אותה כדי שהמפלצת תישאר בחוץ…בחדר היהטוב הרגשתי מוגנת לא היה שם שום צל של מפלצת.ובכל זאת בתוך החדר יצא לי לחשוב לפעמים….מה קרה למפלצת לפעמים הסתקרנתי והצצתי דרך פתח המנעול אבל לא היה שם שום צל אדום,הצל נעלם ולא יחזור כמה קיוויתי שקרה לצל משהו רע.אבל הייתי שמחה שהמפלצת לא חזרה