שיר ללא שם #39
יום אחד, אוכל לרוץ בגשם,
לחייך ללא חשש מהכאב.
טיפות הדם, ימחקו מן השטיח,
השריטות, יעלמו מהמשטח.
בגרות מגיעה עם הימים,
אני כבר לא ילד תמים,
אך הבגרות כואבת פי שניים,
כשאתה עמוק בתוך המים.
אני לא מצליח לנשום,
אני טובע היום,
הגלים שוב סוחפים,
את גופי במעגלים,
אני לא רואה דבר,
לא יודע מי נשאר,
מי טבע כבר אל הים?
אני היחידי שנשאר שם.
תגובות (2)
הו, שיר יפה :')
~אהבתי~
שיר יפה ^^
אהבתי מאד