בלה סוויטר פרק 4 (אני פתוחה להצאת דמויות!)
שמרתי על המערה כל הלילה, נתתי לכריס לישון, מגיע לה, עבר עליה יום קשה.
הקשבתי לשקט של היער. עצמתי עיניים והרגשתי את קור הלילה בפני.
"אחפת לך?" שמעתי קול חלש מאחוריי. הסתובבתי וראיתי את כריס. פיניתי לה מקום.
"תחזרי לישון, אני לא עייפה!" שיקרתי.
"אני לא מסוגלת לישון, בלה…" אמרה כריס בנימה של עצבות.
"למה, מה קרה?" שאלתי אותה. זה קצת הדאיג אותי איך שהיא הפכה מלוחמת עוצמתית לילדה קטנה ומפוחדת.
"זוכרת את מה שהיה כתוב בפתק? על הפלת המלך מהשלטון ושכל ה"הדמיה" היא רק משחק?"
"כן…" אמרתי כרומזת שתמשיך לדבר.
"זוכרת כשנפגשנו, אמרתי לך שקוראים לי כריסטינה מירוולד?" היא עצרה רגע לנשום, "המלך… השם המלא שלו הוא… הוא דילייום מירוולד, המלך דילייום הוא דוד שלי…" קולה נשבר והיא החזיקה בי חזק.
"אל תדאגי" אמרתי לה, "כשאני פה שום דבר רע לא יקרה לך! אני מבטיחה כריס… אני מבטיחה".
"את לא מבינה" אמרה כריס, "דוד שלי הוא המשפחה היחידה שיש לי. כשהייתי קטנה, בת שש, הוריי נטשו אותי, דודי גידל אותי מאז".
"במילים אחרות" אמרתי כשההבנה הכתה בי, "זה הופך אותך לבת אצולה, מה שאומר שאת תהיה יותר מתרה עבורם!
למחורת קמתי בחמש בבוקר. הייתי מחוסה בשמיכה בפתח המערה. אני לא זכרתי שנרדמתי אתמול בלילה. ראיתי את טיירו יושב ומביט למרחק.
"מתי נרדמתי?" שאלתי אותו.
"אה, התעוררת" אמר טיירו ברקות, פתאום ניער את ראשו ואמר בקול יותר רציני: "נרדמת באחת וחצי בלילה. החלפתי אותך".
הבטתי בשמיכה והתחלתי להסמיק: הוא סם את זה?
"כבר בוקר?" שמעתי את כריס נאנקת מפנים המערה.
"תקשיב" אמרתי לטיירו בקול רציני, "יש משהו שאני וכריסטינה צריכות לספר לך…"
אחרי שסיפרתי לו הכל הבטתי בו כדי לראות איך הוא מעקל את המידע. היה ממש קשה לפענח מה הוא מרגיש. הוא היה "שקוף ולא במובן שרואים את מה שבפנים, אלה שלא רואים עליו כלום!
לבסוף הוא אמר: "אז יש צבא שמשתף פעולה עם מישהי בשם אלינור, מי שאחרי עליו בעל השם הבדוי קרן שחור, הוא שולח לאלינור שליח וחבילה, הוא רוצה לפתוח במלחמה נגד המלך והוא מוציא אותנו, הלוחמים, מה"משחק" שלו כדי שנהיה מרוכזים ב"משחק" שלנו? זה חולני!"
"מה אם זה סתם?" שאלתי, "מה אם זו מתיחה? איך זה הגיעה למי תהום ולמה?"
"המחנה!" אמרה כריס.
"על מה את מדברת?" שאלתי, "המחנה שלנו הוא בצד שלנו, זוכרת?"
"לא!" אמרה כריס, "אני, בתור היורשת של המלך נשלחתי למחנה הזה. דודי דאג שאני ידע על כל דבר במחנה".
"נו, ו..?" שאל טיירו.
"והמי טהום האלה מגיעים עד למחנה וזהו!"
"אז את אומרת" אמר טיירו (ויכולתי לראות מאט דעגה בעייניו השקופות), "שהמכתיו היה בדרכו למחנה?"
"כן!" שמענו קול עמוק וחזק מאחורינו.
מתוך העצים הגיחו שתי דמויות. "אנחנו מצאנו פתק אחר!"
תגובות (5)
אני ממש מודה ל-moon light על אחת הדמויות החדשות!
טדי.
תקראי לי טדי.
עוד דמות מבית היוצר של טדי!
אני אוהבת לכתוב דמויות…
שם: אדם לידס (הוא אומר להם שקוראים לו בוּן)
מראה: שיער בלונדיני-כמעט לבן חלק ודק כמו נייר עד הכתפיים, עיניים ירוקות בהירות. כחוש אבל לא גבוה באופן חריג, בערך 1.75. נאה בהחלט.
אופי: ציני, צוחק הרבה, מתחבר מהר, יורד על אנשים, לא קשה לראות אותו מחייך אבל בדרך כלל זה חיוך ממזרי, יודע להילחם כמו שצריך, ויכול לנהוג באכזריות אמיתית כלפי אנשים וחיות. קשה לנחש לפי החיוך הממזרי שלו כמה סדיסטי הוא באמת, יש לו נטייה למזוכיזם. עקשן כמו פרד, אבל חכם ואסטרטג מעולה. תמיד יש לו תכניות גאוניות אבל יש לו בעיה בלהסביר אותן, בגלל זה הוא כמעט תמיד מוצא את עצמו מתחבר לאיזה טיפוס מנהיגותי וחברותי כזה. (רמז רמז) הוא משקר הרבה בקשר לעבר שלו וכל דבר אחר, בדרך כלל הוא אפילו לא מוסר את שמו האמיתי, אלא ממציא לעצמו כינוי אחר הכל פעם. להם הוא אומר שקוראים לו בוּן
רקע: אמא שלו נטשה אותו באחו שהוא היה בן שלוש, במזל הוא לא מת לפני שרועה זקן מצא אותו, הוא גדל בבית של הרועה הזקן ששמו היה ג'ינו, כל הזמן הזה הוא בקושי םפגש אנשים אחרים, עד שכשהוא היה בן 12 הרועה חלה במחלה מסתורית ומת. אחרי זה הוא היה כל כך כועס ועצוב, שהוא פשו יצא ליער וניסה לחיות שם, הוא לא רצה לחיות עם אף אחד חוץ מג'ינו. ככה שהוא העדיף לחיות לבד. כמובן שבתור ילד בן 12 החיים ביער לא הסתדרו טוב בכלל,אבל הוא סירב לוותר, בגיל 15 הוא חזר לכפר פצוע, חבול, וגווע ברעב. הוא נראה כמו איש-יערות משוגע (זה בערך משהו היה) וככה האנשים התייחסו אליו, אפילו אחרי שהוא התקלח הסתפר ואכל את נשמתו כולם עדיין התנהגו כאילו הוא מצורע. הוא התרגל לחיות ברחוב, ושאנשים יגידו לילדים שלהם לא להתקרב אליו. יום אחד הוא החליט קום ולעשות מעשה. הוא אסף כמה שיותר כסף, הצטייד למסע כמו שצריך, ויצא לחפש התחלה חדשה, ככה הוא הגיע למקום שהם נמצאים בו עכשיו.
אני צריכה נקבה, אולי אילמת… (עזבי אני כבר ימצי אותה).
אני לא בטוחה שאשתמש בו בפרקים הבאים, אבל אני יוסיף אותו אחר כך, טוב?
תודה! תודה! תודה!
טדי, את ממש עוזרת!
נ.ב:
אני חשבתי על לעשות את הדמות שלי לבקנית מראש, לא ניסיתי להעתיק!