הארי ולקס – וואן שוט ^^

אמג אתם זוכרות אותייי פינגווניס שאני אוהבתתתתת! לאב יו פוראברררר טוב אז משעמם לי ובאלי לכתוב וואן שוט אז טאם דאםםםם! הוואן שוט עצוב ותרדו שניה לרציתי להוסיף ^^
*מנקודת מבטה של לקס*
דבוקה לקיר, ידיו עוטפות אותי, אני לא יכולה להתנגד לו. הוא נושף לי על הפנים. גאד מה אני יכולה לעשות?
"תגידי לי מה הוא עשה לך" הארי אמר לי בלחש. אוי הקול הזה, הבטן שלי התהפכה באותו רגע.
"עזוב הארי, באמת" אמרתי מתעלמת מהעובדה שאני כל כך פגועה.
"איפה הוא?" הארי שאל.
"למה אתה לא מקשיב לי?" שאלתי.
"תגידי לי כבר" הוא אמר.
"תשחרר אותי" אמרתי בלחש.
"אז תגידי לי" הארי אמר.
"אוקיי" אמרתי נושמת לאט. הארי שם מעיל ורץ החוצה.
"הארי חכה!" צעקתי.
"תישארי פה!" הוא אמר ויצא. כולם יושנים, אני לא הולכת להישאר פה לבד! יצאתי החוצה עם הפיג'מה הקצרה שהייתה לי וניסיתי לחפש את הארי.
"תקשיב לי טוב חתיכת גונדוזיל! אל תתקרב אליה יותר!" שמעתי את הקול המוכר של הארי. אוי לא, הוא הולך להסתבך..
"חחח אתה באמת חושב שמישהו מקשיב לך?" שאל קול אחר, עמדתי מאוחרי עץ וראיתי אותם. הארי נראה כל כך גמד לידו.
"תפסיק מה היא עשתה לך?!" שאל הארי.
"תעיפו אותו מפה!" אמר הטיפוס הזה לחברים שלו. הם התקרבו להארי.
"הארי די!" צרחתי החבורה הזאת כבר לקחו אותו.
"הארייייייי!" צרחתי ורצתי. התנהגתי כמו משוגעת, השעה 3:31 לפנות בוקר..
אחרי כמה רגעים כבר מצאתי את עצמי לבד, לא יודעת איפה הארי. השעה הפכה להיות עגולה, איפה הוא?! צרחה אחת נשמעה, זה הקול שלו, זה הארי! רצתי למקום שממנו נשמעה הצרחה. אני ממש מפחדת! כבר השמש התחילה לצאת.. הגעתי לשום מקום.
"הארי?" שאלתי.
"לקס!" שמעתי את קולו.
"הארי!" צרחתי ורצתי אחרי הקול.
"לקס!!" הוא צרח והסתובבתי, הוא היה דבוק לקיר ששתי אנשים עומדים לידו ועוד אחד קרוב אליו, הוא החזיק משהו ביד. כן זה היה מה שחשבתי, סכין.
"הארי אל תזוז!" צרחתי. כביש אחד הפריד בנינו.
"תתקשרי ל.." הארי אמר ומישהו נתן לו אגרוף, לא יכלתי לראות את זה.
"די תפסיקו! עזבו אותו!" אמרתי שדמעות מתחילות לדמוע מעניי.
"לקס, לכי" הארי אמר.
"לא הארי אני לא עוזבת אותך!" אמרתי שאני מתקדמת לעברו, עמדתי באמצע הכביש, לא יותר מדי קרובה אליהם.
"לא מגיע לך לראות אותי ככה" הוא אמר בקול יותר חלש.
"לא אכפת לי!" צרחתי.
"היי אולי תסתמי קצת הרסת לי את האוזניים!" אחד מהם צעק עליי.
"פ'חח זה כלום לעומת מה שאני יכולה לצרוח, אני דיירקשנית" אמרתי והארי צחק.
"מה אתה צוחק? אתה לא במצב של לצחוק" אמר זה שצעק עליי.
"אה נכון.." הארי אמר והמשיך לצחוק.
"הארי מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלתי מתחילה לצחוק עם הצחוק המדבק שלו.
"תפסיק!" צעק אחד מהם על הארי והתקרב אליו, הארי המשיך לצחוק ואני התחלתי לדאוג. הבחור הזה התקרב אליו יותר, לפתע הארי הרים את הרגל שלו ונתן לו בעיטה ל.. (כן, ס'ההה הארי הזה xD)
"הארי תיזהר!" אמרתי והוא נתן לעוד בחור אגרוף וגם לשני.
"בואי לקס!" הארי אמר והחזיק בידי. רצתי אחריו, לא יודעת לאן אפילו. החזקתי בידו המזיעה והמשכנו לרוץ. הגענו לשום מקום, היינו קרובים לים, ונהיה ממש קר.
"קחי" אמר הארי והושיט לי את מעילו. הסתכלתי עליו, במבט שואל.
"נו לא קר לי קחי" הוא אמר ושם את המעיל עליי.
"אז מה עושים עכשיו..?" שאלתי.
"נשארים בים" הארי אמר מתיישב על החול. התיישבתי לצידו מביטה בים ואז בהארי.
"למה עשית את זה בכלל?" שאלתי.
"כי.. כי את חשובה לי" הארי אמר.
"זאת לא סיבה לקבל מכות" אמרתי. ידעתי שהוא לא יאהב את המשפט הזה.
"אני עשיתי הכל בשבילך" הארי אמר מאופק ומסתכל בי.
"אל תסתכל עליי ככה" אמרתי נרתעת ממבטו.
"את יודעת למה אני מתכוון" הוא אמר בטון כמו בפעם קודמת.
"אני יודעת רק משהו אחד" אמרתי ונשכבתי על רגליו, מסתכלת על עניו.
"נו?" שאל ממשיך לנעוץ בי את מבטו.
"שאתה מעצבן אותי" אמרתי מביטה בים.
"אוי נו באמת" הוא אמר מלטף את שיערי. המשכתי להביט בים, לא מודעת למה שאני מרגישה.
"את עושה לי את זה בכוונה" הוא אמר וקמתי.
"מה אני עושה?" שאלתי וחזרתי להתיישב לצידו.
"גורמת לי להתאהב בך" הוא אמר בנשימה.
"שוב הארי.. שוב" אמרתי מניחה את ראשי על כתפו.
"כי את פשוט לא מבינה את זה.. את תמיד מוותרת ברגע האחרון" הוא אמר.
"אני מבינה" אמרתי וקמתי.
"מה את עושה?" שאל.
"מוכיחה לך" אמרתי וגם הוא קם.
"את מה?" הוא שאל. הסתכלתי עליו, חושבת שוב על מה שאני עומדת לעשות.
"אני מבינה אותך" אמרתי בלחש. והתקרבתי אליו וכך גם הוא. המחשבות ברחו מראשי ונישקתי אותו. עצמתי את עניי והרגשתי את ידיו על גופי. עצרנו לשניה והסתכלתי עליו. הוא פשוט חייך.
"מה?" שאלתי מצחקקת.
"אז את כן מבינה אותי.." הוא אמר מחייך.
"תמיד הבנתי" חייכתי והוא המשיך לנשק אותי.