האתאיסט הראשון

כרגע גיליתי שאתה מאוהב בדניאל -_-
הסיפור אחלה כרגיל, המשך יום נעים!

סיפור יפה!!!

נ.ב – אני ישמח עם תיקרא את הסיפור שלי,ותגיד מה אתה חושב אליו.

יופי טופי. האתאיסט נעלם.. אבל אנחנו עוד נשלוט בעולם! דתיים.. נא לא להיפגע ממני, אני מאמינה בדברים אחרים (מפלצת הספגטי המעופפת) ואתם מאמינים בשלכם. אפילו שאני בכלל לא מאמינה בכל הדברים הללו, כמו ישות עליונה שנמצאת אי שם בשמיים..

אני באופן אישי חושב שאת צודקת, אבל מה לעשות.

בנוגע לסיפור, כרגיל הכתיבה יוצאת דופן ומקסימה. ראיתי שגם ניסית לעשות זאת בשפה מעט תנכ"ית. אלוהים גם דיבר בשפה מודרנית, מה שהצחיק אותי מעט.
לסיכום, סיפור שנון ומקסים.

הכל במכוון, אנשים. הכל מכוון.

אנחנו עוד נשלוט בעולם :)
ואתה כותב יפה :)

נחמד ומגוחך. אני אישית מאמין שאני מאמין שאין להאמין בדבר ללא ראיות חותכות. אני אינני מאמין בקיומם של אנשים אחרים, במיוחד לא כאלה אותם אותם לא ראיתי, ולדעתי, העבר הוא רק אילוסינציה שנועדה להסביר את הסטירות בין עמדותי הנוכחיות לבין הרגשתי הגופנית. מין היגיון מפלצת ספגטי שמוכל על חשיבה אתאיסטית, מאת דאגלס אדמס (ראו "המסעדה שבסוף היקום").
אבל עכשיו ברצינות, האתאיזם הוא דוגמטי (דתי אם תרצו,) לא פחות מהתאיזם, מהסיבה הפשוטה שאנשים מאמינים בו ללא כול הוכחה (כלומר, אין דבר השולל את קיומו של אל במובן הכללי המדעי). חוסר אמונה מוחלט מוגדר כאגנוסטיות ולא כאתאיזם.

אתה אמרת הרבה דברים נפלאים כאן, אבל אין שום קשר לסיפור.

"נחמד ומגוחך", אמרתי ויש קשר… כול השאר מופנה לאתאיסטים הנאורים והענווים שמרגישים שצורת חשיבתם הספקנית היא שיא ההיגיון האנושי.

אוקי. אם כי זו לא בדיוק ביקורת רצינית.

היא רצינית לחלוטין, אני ערב לכך שהתכוונתי לכול אחת משתי המילים בשיא הרצינות.
ובנימה יותר רצינית, צורת ההצגה אינה מחוכמת במיוחד, אך משעשעת בעליל, מכאן שזה נחמד ומגוחך.
מצאתי את העלילה מותחת באופן מוזר אותו אני מתקשה להסביר.
הסוף גאוני.

אינטלקטואל, בלי שום קשר לכלום עכשיו- זה הדבר שתמיד רציתי להגיד לך:
"חוכמה היא בסך הכול פיקחות שהסירו ממנה את כל התעוזה. אני מעדיף להיות פיקח מאשר חכם. רוב האנשים החכמים שאני מכיר עושים לי כאב ראש, אבל מעולם לא פגשתי גבר או אישה פיקחים שלא נהניתי מחברתם." גרגורי דייויד רוברטס.

להרהוריך.

כן, יופי. אני מתפלא שעדיין לא עלו על זה שלא כל דבר שנאמר על ידי אדם מפורסם הוא לא משפט חוכמה. וחוץ מזה, בתור אדם שהוא גם חכם וגם פיקח אני יכול לומר לך את הדבר הבא: שטויות. אין שום קשר בין חוכמה ופיקחות. ובאותה ההזדמנות, הנה ציטוט של מפורסמת שנואה עלי מאוד (אבל באמת, זו שנאת נפש) רק כדי להמחיש את מה שאמרתי:

"אתה יכול להעביר לי את המלח?"
מיילי סיירוס.

זה נראה לך כמו משפט חוכמה?

מה הקשר?
ברצינות, אתה נהנה להשתחצן?
כמה אתה אוהב לפסול כל אדם שאומר משהו שנוגד את דברייך.
תהנה לך עם החוכמה שלך, העיקר אתה חכם- אבל מעט כבוד או חכמת חיים אין לך.
ממש אין לך.

ציטוט מהפרופיל שלי: "אני חושבת שלא מספיק להיות חכם ולדעת לפתור משוואות מסובכות,
צריך לרכוש גם חוכמת חיים.
אז אולי אני לא הכי חכמה ולא הכי מוצלחת, אבל לפחות יש לי אופי.
כי בזמן שהחכם יושב לו, לומד ונאנח- אני מחברת לי פתגמים, צוחקת ומחייכת."

קדימה, תתחיל לפסול מה שאמרתי.

תמר,
כסחי אותו.
וחסר לך שאתה מתחיל גם איתי.

אתה חייב לקבל איזשהי סטירה שתעיר אותך מהאשליות שלך.
"אני חכם, אני גאון, אני אסימוב. כולם טועים רק אני צודק! החברה אשמה בהכל, מה אני עשיתי כבר?" אולי תהרוג אותנו וזהו?

(שאני עצבנית זה עד הסוף)

כשנכנסים לריב עם תמר, לא יוצאים עד שהיא מנצחת, או שאתה מת. בשני המקרים היא מנצחת. נראה מה יקרה..

אתה מראה שאתה שונה וזה מה שקורה…
לא רוצה להיות עקשן או לדחוף לך את הרעיונות שלי בכוח, אבל אני מאמין שבכול מקרה תווכח בתבנית בעצמך במוקדם או במאוחר, אתה מראה שוני ורוצים "לכסח" אותך.

אני יכולה לדבר בשפה גבוהה, אבל אני לא רוצה.
תסבלו.

ולא נראה לי שהוא באמת הולך להווכח איתכן, אז אל תצפו להמון…

אני לא רוצה להתווכח איתו בכלל.
אני רק רוצה להגיד לו מה אני חושבת עליו.

האמת, זה לא נראה לא ככה ולא ככה. זה נראה כאילו את רוצה להוציא עצבים.

אם הייתי רוצה להוציא עצבים זה לא היה עלייך.
פשוט שאני רוצה לומר למישהו משהו, זה לא יוצא בעדינות.
זאת אני.
ואגב, לא אמרתי לך שתפסיק להיות חכם או משהו (כי אולי זה יצר את הרושם שכן)
רק אמרתי, תפסיק להשתחצן ולהאשים את כולם.

עזבו, חברעלעך! די להתווכח, בואו כולנו נכתוב ביחד שיר על פרפר שנפל לתוך קוטג'. זה הרבה יותר הגיוני מלנסות לשכנע פה מישהו במשהו בכול מקרה…

כן, כן… לא. אני מצטער, העובדה שיש לי אופי לא אומר שהאופי נבנה בחוכמה.

ממ… רעיון טוב דניאל!
קדימה, בואו נכתוב שיר על פרפר שנפל לתוך קוטג'!

אוקיי אני אתחיל!

פרפר קטן, כנפיים בוהקות,
מעופף, נופל לתוך לגבינות,

מה דעתכם שהקוטג' הוא טפיל חייזרי שאוכל את הפרפר?

כן! איזה מגניב!

אני אתחיל בשורה הראשונה:
היה היה אי שם בעבר,
יצור מכונף בשם פרפר,
והוא אהב קוטג' זה מכבר.
מי שרוצה יכול להמשיך…

שיניתי את התמונה לאות הזדהות עם הפרפר!

אני לא רוצה לכתוב שירים ><
אולי נחליף מיילים?
יותר קל.

אך שינוי מפתיע חל במציאות,
כשהפרפר נאכל על ידי הקוטג' בפראות…

לא קאיתי את התגובות הקודמות, לכן כתבתי שאני אתחיל, מצטער.
כמו אש הנמשך אל האור,
הפרפר לקוטג' היה מכור. (אור כמו אש ולא כמו תאורה)

לא קאיתי את התגובות הקודמות, לכן כתבתי שאני אתחיל, מצטער.
כמו עש הנמשך אל האור,
הפרפר לקוטג' היה מכור. (אור כמו אש ולא כמו תאורה)

תכף עושים STOP ועוזרים לתמר במשהו.

כנפיו של הפרפר נתלשו באיטיות, פיסת כנפיים ועוד פיסת כנפיים,
עכשיו היה הפרפר עצוב כפליים.

מוחע. סטגדוש!

זה גם לא מתחרז וגם לא מתאים לשורות הקודמות. מה דעתכם על זה?
(מכוון אל דניאל)
אותו מוצר חלב חולני ומזוויע,
את כדור הארץ רצה להפתיע.

אתה לא אוהב קוטג? :(

חחחח כי הוא חייזר? זה מתפתח טוב בינתיים…

הוא מסתובב בין הפרחים,
מחפש אחר עוד פרפרים.
הוא סיוט של כל פרפר,
גם של פיל ושל עכבר..

טובטוב.. לא היה לי רעיונות ם.ם

עכשיו הSTOP עזרה לתמר?
או אחרי השיר?

טוב נו, אחר כך- בכל מקרה הלכתי לאכול קובה D:

הפרפר התמים רצה רק טעימה עשירת לקטוז,
אך סיים את חייו בקוטג' חוצני והנה לכם הקוריוז.

לא משהו השורה האחרונה…

היה לי טעים.

הנה השיר המלא:
היה היה אי שם בעבר,
יצור מכונף בשם פרפר,
והוא אהב קוטג' זה מכבר.
אותו מוצר חלב חולני ומזוויע,
את כדור הארץ רצה להפתיע.
פרפר קטן, כנפיים בוהקות,
מעופף, נופל לתוך לגבינות,
אך שינוי מפתיע חל במציאות,
כשהפרפר נאכל על ידי הקוטג' בפראות…
כנפיו של הפרפר נתלשו באיטיות, פיסת כנפיים ועוד פיסת כנפיים,
עכשיו היה הפרפר עצוב כפליים.
הפרפר התמים רצה רק טעימה עשירת לקטוז,
אך סיים את חייו בקוטג' חוצני והנה לכם הקוריוז.

הסדר בסדר?

האמת, מצוין.שמיהו יפרסם את זה.

למי בא לפרסם?

מי כתב הכי הרבה?

אני מוכנה לפרסם, אך אם מישהו רוצה אז בבקשה.

אני לא.
כי לא כתבתי כלום.
מהשיר.
כי אני לא טובה בכתיבת שירים.
אני מעדיפה לכתוב סיפוריי פנטזיה.
אולי נכתוב סיפור ולא שיר? :(

מיהממת שלי (הכוונה אלייך, אינטלקטואל) או דניאל, אחד מכם רוצה לפרסם?

אני שוקל לערוך להוסיף ולפרסם כי אני עדיין לא מרוצה מהגרסא הנוכחית, אז ברשותכם, אגש אל המלאכה.

קדימה דניאל!
ועכשיו המיהממת שלי עוזר לי! (אינטלקטואל)

אני מצטער אני קצת עסוק בעצמי. עכשיו, מה העניין (פשוט תכתבי, אני אודיע לך כשאני אתפנה)?

מה דעתכם:
היה היה אי שם בעבר,
יצור מכונף ושמו פרפר.
אך מה מטריד ומה מוזר,
לא צוף הוא רדף אלא אחר קוטג' הוא תר.
וכמו עש הנמשך אל האור,
הפרפר לקוטג' היה מכור.
אותו מוצר החלב החולני והמזוויע,
חישב את גיבורנו המכונף להפתיע.
הקוטג' המתין לטרפו בסבלנות,
ואז קרה מה שלא קונים בשום חנות.
שינוי מפתיע חל במציאות,
כשהפרפר נטרף על ידי הקוטג' בפראות.
בשרשרת המזון הוא אמנם נחשב לנחות,
אך הקוטג, כילה את הפרפר בשלמות.
הו, פרפר קטן, עם כנפיך הבוהקות,
מעופף אתה ונופל אל מלכודת אלף הגבינות.
הפרפר התמים לא רצה יותר מטעימה עשירת לקטוז,
אך בזה נסתיימו חייו ואני סיימתי לחרוז.

השתדלתי ליפות את השיר המגוחך ככול האפשר ולשלב כמה שיותר מהמשפטים שהוצעו פה בתגובות (בעיקר את אלה שלי… חחחח) אני ממליץ נחכה עם הפירסום עד לשעה יותר פופולרית, בה יוכלו עוד קוראים ליהנות מיצירתנו המשותפת הגאונית, אם זאת, החופש ניתן לכול המשתתפים ביצירה לפרסם אותה כאוות נפשם (אל תשכחו קרדיט לאינטלקטואל).

אוקי התפניתי. מה העניין?

חוץ מהקטע עם העש (כותבים עש ולא אש) והמכור, שלא מתחרז.

הכל נפלא חוץ מהקטע…*

אה, רגע, אתה מתכוון לאור (כמו אורים) ולא אור (כמו אורות).

כן… עש החרק ואור האש

אורים ותומים למשל

רגע, אז מי מעלה את זה?
ולא לשכוח לתת קרדיט לתמר, לי, לאינטלקטואל חביב, ולדניאל.

אם אפשר לדון בנושא פרסום השיר במוצאי שבת קודש… הדבר ישמח אותי מאוד. אני רוצה שכמה שיותר אנשים יחזו ביצירה מופלאה זו, לכן עדיף שנפרסם אותה ביום ראשון אחר הצהריים, שעה שהגולשים נוהרים בהמוניהם אל האתר.

תעלה את זה!

מחר!

אינטלקטואל חביב, אני שמתי לב שלפני שהוספתי את התגובה הזאת, מספר התגובות עמד על 69. אני חושבת שהבנת את העניין אם אתה יודע מה זה סדיזם, אגב כותבים סאדיזם או סדיזם?
אגב, אני מעריצה את חוכמתך, תוכל לתת לי ביקורת בונה על הסיפורים שלי? תמיד רציתי שמישהו יקטול אותי.
עוד אגב, למה אתה לא מעלה סיפורים זמן כה רב?
ואגב אחרון: מדוע אינך כותב ביקורות קוטלות גם לסיפורים גרועים באמת על ואן דיירקשן? או שזה לא לרמתך?

אני מתנצל שוב על הזמן הארוך שלא הייתי פה (אם תקראו את התגובה האחרונה בסיפור 'מוות ואמונה' תדעו למה) אבל מספיק לומר פה שהחלפתי חשבון. אני יודע מה זה 69 (למרבה צערי) אבל בדרך כלל אני לא מפענח רמזים או כל אירוניה אחרת מז'אנר זה. בעניין סיפורים גרועים על וואן דיירקשן, יש סיבה פשוטה מאוד למה לא הגבתי עליהם עד היום: אין לי שמץ של מושג איפה למצוא אותם. אני מחפש בעיקר בבחירת העורכים, מכיוון שאלו אמורים להיות סיפורים שיהיה איזה אתגר במציאת ביקורת להם (אם כי גם זה בדרך כלל קל עד כדי גיחוך) ומכיוון שמדי פעם אתה יכול למצוא שם משהו ששווה לקרוא. ואחרון חביב (או בימינו אנו, מרוגז) אני אשמח לקרואאת כתבייך ולמצוא בהם יותר חורים בעלילה ובאיכות מאשר בסכר מגבינה שוויצרית (אני מתנצל מראש על הלעג, אני פשוט מרוגז קלות כרגע).
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

לא אשקר, כשראיתי תגובה שלך באתר חשבתי שאתה סנוב נפוח שאין לו מה להציע אז הוא מבקר אחרים.
לצערי טעיתי, אתה די מוכשר, יש לך סגנון מקורי וגרמת לי לחייך מהשנינות.
לשמחתי צדקתי,
אתה עדיין סנוב נפוח.
אבל בכל זאת אני אקרא עוד דברים שתכתוב, מתוך כבוד ליצירות שלך.
מקווה שמתישהו תוריד את המעטה של "אינטלקטואל" ותשאר "חביב".

וואוו איזה יופיי!!
אהבתי את זה כל כך!
השפה הגבוהה לצד הפשוטה הצחיקו אותי
אתה ממש מוכשר וחכם יואו