פריקה .. אז זה מה שקרה לי בחודש וחצי האחרון ..

אני עוד לא בטוחה באמת מה אני באה לרשום בדף הזה …
אני עוד לא בטוחה בכלל מה אני מרגישה… אך בהחלט שאני כבר כמה ימים שבורה ..
חברות כבר לא כל כך מעוניינות לשמוע , העיסוקים שלהן הרבה יותר חשובים מאשר החיים שלי , ואני מבינה את זה .
אז אני חושבת מה קרה לי בכל הפאקינג חודש וחצי או חודשיים האלו .
את האמת .. שבחיים לא האמנתי שאני יפול למצב כזה , בחיים אבל .
ואני כמו מטומטמת האמנתי , חשבתי , נשברתי ,, בכיתי , חייכתי , היתלהבתי , אבל בסופו של דבר כמו כל סיפור .. הוא נגמר בשיברון לב .
אבל הבעיה היא … שזה ממש לא נראה ככה .

זה סתם היה עוד יום רגיל … אני זוכרת את זה ..
הגעתי בבוקר לכיתה , כל הבנות כרגיל מדברות , אני וחברות שלי ועוד חבורת שונות של בנים ובנות מעורבבים ממש כמונו .
אני לא יכולה להגיד את עצמי בחבורה אחת , כי כל החברות שלי די מפוצלות בחבורות שונות בכיתה , וכך גם אני .
זזה כבר התחיל מיום כיפור ,חברה מאוד מאוד טובה שלי התחילה לחפור על המשצים שהיו בטיול שלנו..
בהפסקות , בימים , בלילות , בוואצאפ , אסמסים , בית ספר , אחר הצהריים , פשוט לא הייתה דקה לא הייתי שומעת את השמות של אחד משנייהם , המשצים .
היא הייתה מאוהבת בהם , וכמובן , כולנו צחקנו עלייה בצחוק , כי היא לא באמת יכולה להיות איתם , היא לא הבית עם הגוף הכי אידיילי … ואני יכולה לספר לכם שהיא פשוט .. אמ טוב .. שמנה .
אבל זה ממש ךא מונע אותנו מלהיות חברות שלה .
אומנם זאת מילה ממש לא יפה , אבל זאתי המציאות .
הייתה הפסקה שהמשץ הזה בא אליינו .. והתחיל להראות לנו את השיחות שלהם , כמה הוא מסנן אותה והיא חופרת לו , וכמובן , אני לא חשבתי שמהנקודה הזאתי אני יסתבך כל כך .. אז זרמתי , צחקתי , וכמובן , דיברנו .
היתחלנו להציק לו , שהוא והיא היתחתנו , ושהם כל כך מתאימים ומה לא …
יום אחד אני זוכרת שאפילו עושיתי את ההזמנה לחתונה .. (זה דבר שאני עושה הרבה ) ובהפסקה שהראנו לו את זה חברים שלו גם באו וכולנו התחלנו לצחוק .. וכמובן שגם היא צחקה .

הפסקה אחת עמדתי מול החברים שלו .. איך לא כמו תמיד המוח שלי ואני מצאנו איזה ילד אחד שנראה די טוב .. ידיד שלי שאל אותו אם הוא תפוס והוא אמר שהוא כן .. חח ואני היתעצבנתי .
בזמן הזה כבר הייתי מאוהבת במישו אחר .. טוב לא ממש מאוהבת , אבל בהחלט היו לי רגשות לאיזה ילד אחד .
הייתי מדברת איתו כל ערב , שעתיים .
הוא היה כל כך חמוד , אומנם ביישני , אבל חמוד .
ואז קיבלתי את המספר של המשץ .. זה שחפרו עליו … התחתי לדבר איתו המון אבל המון אבל המון המון המון !! …
בזמן שהייתי מבולבלת עם עצמי ..
ואז הגיע היום המשונה …
דיברתי עם חברה שלי והחלטנו לקחת את החברה שחופרת על המשץ אליו .. והוא כמובן שיחק עם החברים שלו כדורגל ..
ואז שבאתי לקחת אותו … הטטניק שחשבתי שהוא חתיך בעט עם הרגל שלו פשוט פצץ נוראי פשוט נוראי ומכאיב כל כך לבטן שלי .. ואז נפלתי על הריצפה , והתחלתי לצחוק .
לא רציתי לצאת אידיוטית שבוכה בזמן שחברוה של טטניקים צופה בה על הריצפה , תופסת את ביטנה ומתה מכאבים בשקט .
הצלחתי לקום , בעוד הטטניק תפס אותי וחח זה היה מצחיק וחיבק אותי עם עוד טטניק אחר בזמן שהוא אמר "סולחה"
אה שחכתי לספר ?
אז חשבתי שעוד חבר אחר שהם חתיך עם עיניים כחולות , אז התחלתי גם איתו חח אבל הוא לא היה מעוניין , סתם הבכנו אותו מול כולם .
טוב אז אמ .. אחריי החיבוק חזרנו לכיתה ואני היייתי בסטרס שהוא חיבק אותי ..
גם חברות שלי צחקו עליי ולמרות הכדור שפציצו לי בבטן ולמרות כל האדום קיבלתי חיבוק ענקי למשך דקה שלמה או אפילו יותר .. ואל תחשבו שזה היה חיבוק רגיל .. אני לא חיבקתי אותו הוא תפס אותי וחיבק בשלישיה אותי ואת זה עם העיניים הכחולות ופשוט לא עזב .
ואז … יום אחריי בבוקר שתי חברות קפצו עליי .. אני זוכרת שאחת לקחה אותי לצד ושאלה מי זה העיניים הכחולות או הכדורגלן (במי אני מאוהבת)
שתקתי , היא ידעה מיזה היה , אומנם לא היייתי מאוהבת בו , אבל זה בהחלט היה לי נראה נחמד לדבר איתו .
בזמן שהן דיברו אותו .. והסתירו את זה ממני , אבל גיליתי בדרכים שלי שהן מנסות לשדך לי אותו והוא דווקא כן היה מעוניין להפתעתי , ולא לא הייתה לו חברה פוזות או מה ?
ואז הייתי מבולבלת כל כך , חטניק , טטניק , חטניק , טטניק
וזה ברור שהרגשתי לחטניק משו
וזה גם ברור באיזשהו שהיה לי מין בילבול של הרגשה לא נכונה לטטניק .
ונגיע לחלק היותר מעניין .
ישבתי לי בחדר , צופה בכוכב הבא אחריי שיחה עם חברות
אז הטטניק שלח הודעה , הוא אמר שאם אני מעוניינת זה דווקא כן יכול לעבוד בייננו , ושאני יפה , הסברתי לו שא היה לי חבר אפעם ושאני מפחדת להיפגע ,הוא אמר שמה הוא יכול לעשות עם זה , וכבר אחריי זה הבנתי שהוא מטומטם אם זאתי התשובה שלו ..
אחריי הדיבור הזה שלי איתו לא יכולתי להיסתכל עליו בכלל , כל יום ברחתי ממנו , לא דיברתי איתו בכלל , דיברתי עם חבר שלו הרבה יותר , (המשץ) הוא היה כל כך נחמד .. וכן היה אפשר לומר שהיתאהבתי דווק בו -,-
אני זוכרת שהוא רשם לי שאני יפה , ואחריי זה זאת כבר הייתה שיגרה , פשוט כל יום דיברנו , לפחות שעה ביום .
אחריי שבוע בול שלחתי הודעה לטטניק (הכדורגלן) שאלתי אותו למה הוא לא מדבר איתי , הוא רשם שכל פעם שאני רואה אותו , אני מסתובבת לכיוון השני , ועובדה הוא צד , זה באמת קרה , אבל זה רק בגלל שהיתביישתי לדבר איתו .. היתביישתי כל כך !!
וואז הוא רשם שאינלו כוח למשחקים האלו , אינלו כוח ואינלו זמן בכלל לבנות ושזה הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו .
אז מחקתי אותו מהחיים , אומנם זה היה קשה לי .. אבל הבנתי שהוא לא אחד , ועליו אני לא צריכה להיתקע , אני בכלל לא הייתי מעוניינת בו , אלא גיליתי זמן קצר מאוד לאחר מכן שאני מעוניינת במשץ.
כל הפסקה דיברנו עם המשץ , כל ערב .. הוא פשוט היה סוג של משו שתמיד חיפשתי , הוא היה מושלם באמת , הוא היה מישו שהערצתי , מישו שכל כך אהבתי , וכן היתאהבתי בו ..
ואז יום אחד הוא פשוט היתעלם ממני , לגמריי , אבל ממש .
ואני נשברתי בתוך בתוכי , נשברתי לרסיסים , במש שבוע שלם .. בכיתי , הייתי בדיכי נוראי !
לא היה לי חשק לכלום , ישבתי ובכיתי .. זה היה הדבר היחידי שעשיתי במשך כל כך הרבה ימים ..
אני זוכרת שהוא היה מסתכל עליי במבט תמים ואחריי כל הפסקה שהוא היה עולה במדרגות אני רק צרחתי עליו והאשמתי אותו
"אני שונאת אותך שתדע ! כולם שונאים אותך ואתה ילד פשוט מגעיל !" אלו היו כל המילים שפשוט צרחתי לו כל הפסקה שהוא עלה במרגות , מסתכל עליי עם המבט התמים והלא מבין שלו ..
ואז מסתבר שזאת הייתה סתם עוד היתערבות עם חבריםשלו , ובשבילי זה לא היה סתם , כל כך נפגעתי..
אני זוכרת שיום שישי אחד
הוא פשוט בא ואמר לי ליד כל החברות היי אור , לפני שהוא עלה במדרגות ..
רק לי .
ואז שאלתי אותו מה קר שהוא פתאום מדבר איתי והוא רשםשזה לא הוא , וזה כן היה א=הוא .
הוא רשם לי : זה לא אני ביי . תשכחי מזה .
ואז באותו הרגע פשוט בכיתי כמו מטורפת
חברה שלי אמרה מה ישלך כולה משץ
ואז .. צרחתי עלייה כמו משוגעת מול כל החברות שלי
"את יודעת מה הבעיה ? שאני אוהבת אותו !"
ואס ברחתי לשירותים ובכיתי כמו משוגעת .. כל השיעור בכיתי , פשוט בכיתי ובכיתי לא הפסקתי לבכות .
כשחזרתי הבייתה זה היה פשוט נורא , בכיתי שעות שלמות , העייניים שלי היו אדומות , הבטחתי לעצמי שאני מתגברת ושוכחת … אבל זה פשוט היה חזק ממני
בשלוש הוא שלח הודעה .. הוא רשם שזאת הייתה היתערבות ושהוא מתנצל..
סיננתי אותו עד שש בערך או שבע , פשוט זה היה נורא ..
אך בכל זאת החלטתי לכתוב לו שנורא נפגעתי .. שאני בכיתי כל כך הרבה .. ואפילו שאני יודעת שזה
לא אכפת לו .
אבל הוא רשם שזה כן אכפת לו ואפילו מאוד , ושהוא נורא מרגיש אשם שהוא פגע בי ככה ושהוא לא היתכוון , זה היה היום שבדיוק יצא סטורי אוף מיי לייף . רק השיר לא הקליפ.
אני זוכרת שהייתי כל כך מאושרת שהשלמתי איתו . הייתה בטוחה שכל הדרמה תיגמר , אבל למעשה היא אפילו עוד לא התחילה .

אז דיברנו ודיברנו ימים שלמים , הרגשות שלי רק גברו אליו ..
דיברנו על אהבה , על חברים , על הטיול שאני חייבת לצאת אליו ואני לא יוצאת אליו והוא חלק מהעיניין הזה ..
ואז הגיע השלב של לספר לחברות , אני כמו מטומטמת אמרתי לחברות שלי שהוא מדהים , שאני אוהבת אותו , פתחנו קבוצה עם כולם , ואז חברה שלי … התחילה לדבר איתו כל כך הרבה בפרטי וזה … פשוט היה נראה כאילו היא מאוהבת בו גם , ואני כן צדקתי , היא חיבבה אותו , לפחות .
כמובן שהשיחות שלהם לא השתו אפילו בקצת לאלו שלי ושלו .
אבל עדיין, הייתי פגועה מאוד מהעיניין .
והיומולדת שלה חיכיתי כל כך הרבה זמןן … רק בשביל שהוא יגיד לי מזל טוב .. חח כן כה סתומה …
ונחשו מה \. דווקא ביום הזה הטמבל יצא עם אחי התאום מעדיף לשיר לו מזל טוב מאשר לי באוטובוס !
אבל הוא כתב לי מזל טוב ויום אחריי חמחעחעעחעח מה קרה יום אחריי ..
אז אמרתי לו שאני לא מוכנה לבוא לטיול והוא אמר אם אני יתן לך חיבוק את תצאי ? כי חברות שלי צרחו לו לתת לי חיבוק ליומולדת … אומנם זה היה תירוץ מטומטם לחיבוק וכמובן שאני אמרתי לו את זה וגם היתחבקנו ואני קפצתי עליו כמו משוגעת , זה היה דקה מאונס נשבעת חחח
וגם יום אחריי היתחבקנו עם אותו התירוץ .. אני חכמה !
ואז הגיע שלב של הפעיליות של המשצים , כמובן שנרשמתי בגללו -,-
אבל … יום אחד הוא היה המדריך שלי , למעשה זה קרה שבוע שעבר ביום ראשון , המעשה הכי מטומטם שעשיתי במשך כל ימי חיי .
כ ההדרכה דיברנו .. זה פשוט היה כל מה שיכולתי לבקש , עד שילד מטומטם אחד החליט להגיד מה שהוא רואה מהצד -,-
שאני נמרחת עליו , שאני אוהבת אותו ובאמת .. כל מישו מטומטם היה יכול לראות את זה ..חוץ ממנו ,אוךלי הוא לא רצה לראות את זה … אולי פשט הוא קרה לנו ידידים טובים וזהו .. אבל לי זה לא קרה .
אז בחצי הראשון דיברנו וצרחו עליו שהוא לא יכול להראות סירטונים שלו עושה במתח בלי חולצה
דרך אגב הוא פשוט מהמם *-* טוב נו …
ואז בחצי השני של הפעולה הוא פשוט היתנהג אליי דוחה , הוא אמר שהוא ימחוק את המספר שלי מהטלפון שלו אם אני לא יעבוד , ושהוא לא ידבר איתי .
ואז חטפתי עצבים אבל ממש עצבים .
אז עשיתי את מה שהוא ביקש וכתבתי ..
ובלעבלעבלע
וכל חצי הפעולה הייתי עצבנית רצח והטמבל ראה אני בטוחה .
חחח אבל הכי הרג אותי שהוא נשכב על השולחן וראו לו את הבוקסר אז ילד אחד אמר הוא מראה לאור את הסחורה חחח טובב ביי .
ואז הגיע הרגע שהכי לא ציפיתי לו , נגמרה הפעולה … הילדים יוצאים מהכיתה אל שיחת הסיכום כמו תמיד .
אני מבקשת ממנו להישאר בכיתה כי אני רוצה לדבר איתו , הילדים יוצאים , מישו אחד היסתכל עליי מוזר , הוא נשאר בכיתה איתי .
דלת פתוחה וחברות שלי מציצות קוראות לי , אני מבקשת מהן לעזוב לשניה ולהשאיר אותנו לבד , הצרחות של חברים שלו יורדים במדרגות ליד הכיתה , אני לא מסיימת את המשםט החברות עוזבות הדלת נטרקת .
גובו מופנה לקיר , אני מתקרבת אליו , אני אומרת לו שאני צטערת , עומדת לבכות הוא שואל על מה לא מבין
אני אומרת לו על הכל
ושאני לא יכולה יותר ככה
אנחנו מתחבקים למשך דקה אני אוחזת בכתפיו הרחבות והוא בגבי
אני באה לעזוב מתנשפת , אני מחבקת אותו לעוד שניה ועוזבת , הוא מביט עליי בט תמים , אני מסתכלת עליו מתה לבכות
"אני אהבתי אותך פעם …" ואז שלושת המילים יצאו מפי , אני לא זוכרת אם זה היה לפני או אחריי החיבוק
"מה ?מתי?" הוא שואל
"לפני כמה שבועות …" אני אומרת , מודה
הוא מסתכל אליי אני מאיצה בעצמי לזרוק כמה מילים אחרונות
"אבל תבטיח לי שלא משנה מה , אתה עדיין תמשיך לדבר איתי " אני אומרת לו
הוא משיב "נשבע מבטיח נודר "
קולות של החברים שלו נשמעים שוב , אני מצטערת על כל דקה ושניה שאני חיה
אני עוזבת בטריקה ענקית את החדר , משצים שלא מפסיקים להגיע אל החדר , פוגשים אותי במסדרון נבולת פנים
צרחותשל האחראיים נשמעים ברקע אני זוכרת בבירור מה הם אמרו
"מה אתה נורמאלי ?! אסור לך להיות עם חניכה באותו החדר לבד ועוד שהוא סגור !
הבת שהוא סיפר לי שישלו רגשות אלייה באה אליי , שואלת אותי מה קרה , לאחר מכן גם חברות שלי , הייתי כל כך עצבנית , עוד משציות שרודפות ושואלות מה קרה , אני זוכרת את ההגעה שלי לריכוז באותה השניה .
אני יוצאת מן הבית ספר , בפעם האחרונה , אני בטוחה שזה נגמר .
יום אחריי שאני ממש לא מצפה ממנו בכלל לדבר איתי הוא אומר לי היי קטנטן ומובך .. ואז אני והטימפרלנד שלי החלקנו על הריצפה מולו כמו משוגעות חחח
ואז אחר הצהריים הוא שלח לי אסמס
"אני ממש לא יודע למה את חושבת שאני שונא אותך אבל אני ממש ממש לא "
ודיברנו … ואז הוא אמר שעדיף לשכוח ממה שקרה עכשיו ופשוט לעשות כאילו זה לא קרה …
אז אנחנו מדברים ..
אבל עדיין קרה משו השבוע (כן זה עוד לא נגמר בכלל )
שקראתי שיחה שלו ושל החברה הכי טובה שלי , זאתי שמחבבת אותו
היא שלחה לו תמונה שלה בביקיני עם עוד כמה בנות כדי שהוא יראה את הגוףשלה ואז היא רושמת לו : אל תסתכל על הגוף שלי תסתכל על זאתי שאוהבת אותו (השמנה ..)
וזה היה באמת דוחה ועלה לי על הסעיפים .. אסור לה לעשות דבר כזה בכלל !
וקראתי שיחות שלהם .. היא מרכלת שמה על חברות שלה ! פאקינג על חברות שלה ומספרת לו דברים .. זה פשוט כל כך עיצבן אותי !
ועוד הכי קרטע שזה לא נגמר והיא רושמת לו
"אור ילדותית ?" והוא רשם כן קצת
וואי באלי לחנוק מישו נשבעת !
היא גם רשמה לו שאני אוהבת אותו ..
והיא שאלה אותו למי הוא הכי היתחבר מכולנו והוא רשם לה "את"
דבר ראשון מאמי תתחילי להרגיע דבר שני רואים שהתשובה את לא מתאימה לשאלה כזאתי
ואני בכיתי ובכיתי ובכיתי
ולבסוף יום אחריי
שדרך אגב הוא גם התחיל את השיחה , אזרתי אומץ ושאלתי אותו "אתה באמת הכי היתברת ל___?"
הוא רשם לי שהוא היתחבר אליי הכי , ואז אמרתי לו שהוא רשם לה שהוא היתחבר אלייה הכי , אבל אני יודעת שזה ממש לא נכון .
אז הוא רשם "היתחברתי הכי אלייך ואת יודעת את זה , מה את רוצה שאני יגיד לה שלא ?

אז לסיכום :
בנים זה עם חרא , ואני ממש בטוחה שאפחד לא קרא את זה וזה מה שטוב בזה
כי בסך הכל הייתי צריכה להוציא למישו את הרגשות שלי … וכנראה שזה היסתיים בדף
אז אני והוא ממשיכים לדבר .. אומנם פחות אבל עדיין זה גם משו , אני הפסקתי בערך להרגיש אליו משו ואני מקווה שבקרוב מאוד זה יפסק ואני חושבת שזהו לביינתיים ..