המפתח בידים שלנו ?!

המנגינות אותן רגעים , הצלילים המתנגנים ככה ישבתי לבדי שומעת לעצמי את הקולות האלה זאת הייתה שעת שקיעה , השמים כיסו את עצמם בכול צבעי הקשת , הרגשתי איך אויר הים עף על פני הרגשתי את כול החום והקור שמתערבבים בגופי , ישבתי ככה בעצם ומצאתי את עצמי שומעת לקול פעמוני המים , 
התקרבתי מעט וראיתי השתקפות של מישהיא יפה?! אולי!? כך כולם אומרים 
אבל מישהיא חסרת ביטחון הרגשתי שאני רוצה לגעת בה ולספר לה עד כמה שהיא בעצם טועה , 
איך זה שאני מוצאת את עצמי במקומה ?! 
היא מאוד הזכירה לי את עצמי 
שערה היה ארוך , פניה היו עגולות 
שפתיה חיכו חיוך ש.. אפשר להבין שמשהו מוסתר ביניהם ,עיניה היו כמו כוכבים 
נערה כול כך יפה , 
אך שהתקרבתי יותר ראיתי איך הדמות נעלמה מעיני , 
יום , יום הייתי בא כדי לצפות ולראות את אותה דמות שוב , 
אם הזמן והשנים שחולפים הבנתי שאני תא הולכת לפגוש את אותה דמות , אותה דמות שבעצם הייתה אני … 
ככול שהזמן עבר היא נעלמה ונשכחה מעיני 
ערב אחד מצאתי את עצמי יושבת קרובה לחוף , 
הפעם זאת הייתה הרגשה אחרת .. 
התחלתי לשמוע זימזומים כול מיני מנגינות שמתנגנים , התקרבתי קצת יותר 
והרגשתי את אותה הרגשה שוב , 
רישרוש המים היה כול כך נוגעה והמנגינות פשוט נגעו לליבי , 
אבל הפעם אותה דמות הייתה שונה , 
אור קרן ממנה וחייך רחב התפרס על שפתיה היא לבשה שמלה לבנה שהייתה פרוסה לאורך גלי הים , הפסנתר התנגנו ממנו צלילים כול כך נוגעים 
עצמי לעצמי לרגע את העינים ושקעתי בחיים ראיתי פיתום איך הכול עובר כאילו חיי הם סרט , סיפורי אגדות , והבנתי דבר אחד … 
בחיים לכול אדם יש ירידות ועליות ולכול אחד יש את הדרך אבל המפתח הוא רק שלך ורק את/ה יכול/ה לבחור בדרך שאת/ה רוצה , פתחתי את עיני והבנתי שזהו רק חלום אותה דמות חסרת הביטחון שחשבה שהיא אינה יכולה לעשות כלום אותה דמות גדלה , אם השנים התפתחה והבינה את החיים , ליפעמים בחיים אנשים חושבים על כמה שהם לא ?! 
והם פשוט לא מבינים שהם כן יכולים לכול אחד יש את הדרך האמת ודרך השקר 
החיים הם באמת כמו מים 
שהכול משתקף בהם ונעלם עם הזרם 
אבל המפתח שיכול לפתוח את הכול זה המפתח שלנו .. שיושב לכול אחד ואחת בלב ורק הוא יודע איך לפרוח וללבלב