פריקה – שאלות על החיים…
אני כן אוהבת את זה,
אני אוהבת ללמוד
אני אוהבת לדעת דברים חדשים
אני אוהבת לדבר על זה
אני אוהבת לחשוב על זה
אני אוהבת ללמוד
אבל בזמן האחרון זה נעשה קשה יותר ויותר
החלטות מגיעות אחת אחרי השנייה
כולן קשות וברות משמעות – בשבילי
מגמה, צבא, עבודה, דברים שפעם נראו לי כה ברורים
היום אני אפילו לא בטוחה את מה שפעם היה נראה לי כזהב
אני מרגישה מבולבלת אני מרגישה מפוחדת
העתיד רק מתקרב ומתקרב ואני מוצאת את עצמי מחפשת את כפתור ברוורס בראשי
כפתור שלא רוצה לעזור לי
כפתור חמקמק שכולם בו חושקים,
כפתור שחבל שאינו קיים בחיים
ואני חושבת על העתיד המגיע ומתקרב
ומפחדת מפחדת להתאכזב
ואני מרגישה שכל טעות קטנה היא כה משמעותית
מרגישה שכל טעות היא שגיאה ענקית
ואז בנוסף לכל זה מגיעות השאלות הקשות
מה אני רוצה להיות?
מה עם הנפש שבינתיים לה מתפתחת
נפש שגדלה וצומחת
ואני מרגישה קרועה וחתוכה לכל כך הרבה חתכים וחלקים
מנסה לחבר את עצמי ולהיות אני בחזרה
אבל איני מוצאת את נקודת ההתחלה
איך יודעים מהי נקודת ההתחלה
אם היא הסוף ולא ההתחלה…
תגובות (5)
הסיפור הזה ממש מתאר את מה שאני עוברת בזמן האחרון.
מה שהיה לי כול כך ברור,
אפילו לא הייתי צריכה לחשוב עליו היום אני לא מבינה איך חשבתי על זה.
ואני גם מפחדת לעשות טעויות.
אני מפחדת לטעות כי אז לתקן את זה יהיה מאוד מסובך.
אבל אני הולכת לטעות, אבל אני מקווה שזה יהיה ניסיון שיעזור לי.
בסופו של דבר.
בסוף הכל יסתדר!
רק אל תחשבי שהכל כל כך קריטי.
אני כרגע בכיתה ט' ולקראת המחצית אני אצטרך להגיש את הדף עם הבחירה שלי לאיזה מגמה אני הולכת. בגלל שאני ממש לא אוהבת את תחום הפיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכל מה שקשור לזה אני בבעיה ממש גדולה כי אלו רוב המקצועות שאנחנו יכולים להגביר, אבל אני לא נלחצת מזה, גם את לא צריכה!
הזמן יעשה את שלו[=
הכתיבה שלך מדהימה!
ואני כאן לעזור לך בכל דבר שרק תרצי, אל תפחדי להתאכזב.
להתאכזב זו תמיד דרך חדשה לעתיד חדש.
אל תדאגי, בסופ של דבר הכל יהיה בסדר♥
דרך אגב, אמ…את יכולה לתת לי טיפ איך לאהוב לימודים[ברצינות, זה לא ציניות]?
המבקרת – אני די בטוחה שזה שמשהו שכולם עוברים, במיוחד חיילים משוחררים, שאין להם מסגרת, שהם לא יודעים מה לעשות עם עצמם.
רות' – אני גם בכיתה ט, וגם אני אצטרך להגיש דף עם בחירת מגמה, רק שאני לא יודעת מה לבחור. הזמן לא כל כך יכול לעשות את שלו כי זה לא ממש קשור אליו, זה קשור אליי ולהחלטות שלי, הוא רק מאיץ בי, מבינה?
יעל – יש משהו במה שאת אומרת, אך מה עם הטעות הזאת תעלה לי יותר מידי, מה עם אני אגיע למקום שלא אוכל לטפס ממנו? ולגביי הלימודים אני פשוט אוהבת את זה, אני אוהבת לדעת דברים חדשים, תנסי להקשיב יותר בשיעורים ואז לדבר על מה שלמדת עם ההורים, זה נותן קרבה ביחסים עם ההורים עוזר לך לעבור את גיל ההתבגרות בלי יותר מידי ריבים איתם ונותן לך סיבה להמשיך להתמיד ולאהוב אותם. אבל זה גם די תלוי במורים ובמצב רוח שלהם.
הסיפור הכי אהוב שלך עלי עד עכשיו. העברת את התוכן בצורה מוחשית ויעילה (רק חבל שאין פיסוק).
אני בעיקרון מתמודד עם הבעיה באמירה לעצמי: "תזרום בלי לחשוב הרבה והכול יעבור צ'יק-צ'ק בלי שתרגיש אפילו. בסוף תראה שהכול היה מבוזבז בכול מקרה : )" מה שעדיין מייסר אותי הוא המחשבה על האפשרות שקיימת משמעות נעלה להכול, משהו מעבר, דבר שבאמת שווה להשקיע בו את החיים. חבל שאני לא יודע מהו 42… והמבין יבין, אבל עכשיו אני סתם מהרהר לעצמי.