חומות פרק 4

פרק 4:
"איפה הפליטים המלוכלכים?" צעקו הקורטנים מתוך היערות,
קייטו עצר את וילנה, היא כמעט בכתה, היא נסתה בכל כוחה להתייפח בשקט,
רחמתי עליה, היא לא הייתה אמורה להכלא למצב שבו היא נמצאת, היא קטנה, רק בת 14 וכבר מנסה להרוג מישהו,
אני מכירה את הרגשת הפחד הזאת, הרגשה לאבד מישהו, כל הגוף רוטט, אתה לא יודע למי לפנות, הפה רועד והעיניים שנעצמות מרטבות את כל הלחיים.
"שששש" לחש לה בשקט, הוא חיבק אותה חזק, היא נסתה כמה שיותר בשקט, כל הפנים שלה נהיו אדומות,
"מסכנה" לחשה מארי ולטפה לוילנה את הגב,
—
ישבנו בשקט כמה שעות, שקט מלחיץ, כל דבר קטן יכול להקפיץ אותך עכשיו,
שקט מותח.
—
כשהדממה מבין היערות החלה להשמע, התחלנו לזחול,
שיין מקדימה עם הסכין בידו, מאחוריו אלכס, מארי, קייטו, מייגן, דונה, וילנה ואחרונה אני,
לא נעים להיות אחרון, לך יש את רוב האחריות לדאוג לבטחון הקבוצה.
—
"חכו פה" לחש שיין,
נעצרנו לפני מחנה קורטני,
אוהלים לבנים, בולי עץ סביב מדורה שלהבותיה התפצפצו לכיוון השמיים, הרחתי את הבשר,
היה שם צלי עוף שהסתובב מעל המדורה,
הבטן שלי התחילה לעשות רעשים,
נשמעו נחירות רועמות מתוך האוהלים,
שיין הלך בשקט בשקט ניסה לחטוף אוכל ועוד בגדים,
התחיל להיות מאוד קר, זאת תקפת השלג השנתית,
היא התחילה מקדם השנה,
שפתיה של דונה נהיו סדוקות ועיניה שהיו בורקות לאור השמש נראו יבשות,
כאילו המדבר נכנס לתוכן,
—
"שיין תזהר!" לחשה מארי,
היא הספיקה לטפס על עץ ולצפות על המחנה,
מוכנה עם חץ וקשת בידה,
להגן על שיין בכל מחיר, לא לתת לו ליפול, במיוחד לא לידי שבט קורטני,
מייגן (פרוטגו) זחלה לכיוון אחד החיילים,
היא נסתה לשלוף מכיסו את מימיית המים שהייתה בתוך הכיס,
לאט לאט ובשקט בשקט, המימייה עברה בין כולנו,
—
תאווה למים, כמה התגעגעתי לשתות מים, צלולים קרים,
כמה התגעגעתי לאכול אוכל חם,
לקחנו גם בדים,בגדים ושמיכות,
בזמנים כאלו, אתה מבין שאתה צריך להודות על כל פרט קטן שיש לך בחיים, אפילו אם זה רק עלה שלכת,
אתה צריך להודות שיש לך את היכולת לראות אותו, את צבעיו היפים שהיער הזה הם כבר מכוסים בעלטה שחורה ושמיכת שלג לבנה.
—
ברחנו מן המקום, שבעים ורטובים עד קצות עצמותינו, רעדנו מקור,
"כולם ללוש בגדים חמים, מי שצריך שיכניס את השמיכה העבה מתחת לבגדיו", אמר קייטו,
הבגדים היו קטנים על אלכס ומייגן, הם הסתפקו בחולצות שלהם,
דוב גדול הופיע מתוך היער,
הוא הסתכל עלינו בעיניו הגדולות והשחורות, שיניו רעדו ואפו התחיל לרחרח,
הדוב היה רעב,
מייגן ואלכס שעטו עליו, הפילו אותו על האדמה והרגו אותו במקום, עם הגרזנים שלהם,
שתי מכונות מלחמה בפעולה,
שיין השמיע שריקת התפעלות חרישית,
קייטו עצם לוילנה את העיניים בזמן שאלכס ומייגן פשטו את פרוותו המלוכלכת מדם של הדוב.