הירח במלואו והעטלף במעופו-2 (ההרשמה ממשיכה)

נערה רזה וחומת שיער עולה לאוטובוס, עיניה החומות מתרוצצות מסביב. הריח נובע ממנה, ערפדה ללא ספק. האינסטינקט הראשוני שלי הוא להרחיק אותה מכל בני האנוש חסרי הישע, אולי לגרור אותה לאיזו סמטה ולשפד את ליבה ביתד עץ. אבל לוק חזר איתי על מה לעשות במצב כזה עשרות פעמים, "אל תעשה כלום." קולו מהדהד הלוך ושוב בראשי, לאו רוחן לעברי. ואומר בלחישה שרק אני יכול לשמוע "היא ערפדה נכון?" הוא שואל, אני מהנהן. עיני לא ניתקות מעיניה של הרוצחת האכזרית שהספיקה להתיישב על אחד הספסלים. כבר פגשתי ערפדים בעבר, רק פעם אחת. זה לא נגמר טוב בכלל. עדיין יש לי צלקות מכמה לא טוב שזה היה. חשבתי שאנחנו העל טבעיים היחידים בעיר, זו הסיבה שעברנו לכאן מלכתחילה. מזל שלאנשי-זאב אין ריח חזק כל כך כמו של הערפדים, אחרת כבר הייתי מעיצומו של קרב שהיה נגמר בזה שאני, ועוד כמה עשרות בני-אנוש, היו מתים. למרות שאני קצת מתבייש להודות בזה, השליטה שלי בהשתנות די מחורבנת, כמובן שלוק מנסה לאמן אותי, אבל זה כמעט תמיד נגמר בזה שהוא צריך לעצור אותי מלטוף משהו. או מישהו. בלילות הירח המלא לוק לא מסכים לקשור אותי, כמו שעושים רוב אנשי הזאב אם השליטה החלקית. אבל בדרך כלל הוא מצליח למנוע ממני מלעבד את העשתונות, אבל אפילו לוק לא באמת בשליטה מלאה בלילות הירח, לכן אנחנו מתרחקים ככל האפשר מכל אזור ישוב, אולי אנחנו רק שנינו, אבל לוק מנהיג להקה מצויין. למרות שבצורת הזאב הוא הרבה פחות פציפיסט. יש כאלה שהיו אומרים שה אידיוטי שלוק מגדיר את עצמו כטבעוני אבל הופך לזאב ענקי כמה פעמים בחודש. אבל אפילו בצורת הזאב הוא משתדל לא לפגוע בשום דבר, עברה כבר חצי שנה מהפעם האחרונה שהוא נשבר. אבל מי אני שאשפוט, אפילו לא בתור זאב אני כמעט מסתער על כל סטייק שאני רואה. אבל לפחות אני נמנע מבשר חי. יש אנשי זאב אם גישה שונה. אבל סטיתי לגמרי מהנושא. יש כאן ערפדה, וערפדים אף פעם לא לבד. אם יש אחת אז יש עוד, אפילו אם הם לא מודעים לזה ערפדים אוהבים את אותם מקומות, הם לא מגוונים כמונו, תוכלו למצוא אנשי זאב באלסקה ובטקסס. האוטובוס עוצר מול בית הספר, ואני יורד, משתדל לא לאוות את פרצופי בגועל שאני עובר ליד הערפדה. אבל אני לא יודע כמה הצלחתי, אני מניח שזה יותר טוב מאשר להסתער אליה בשניים שלופות. לאו לא ממש מתרחק ממני לאורך זמן, אבל זה לא נראה כאילו הוא יותר מידי חברותי, למעשה שאני חושב על זה נדמה לי שעד עכשיו הוא אמר לי רק שני משפטים, זה יותר מרגיש כאילו הוא חושב שאם הוא יתרחק יותר מידי אני יעלם והוא יאלץ להודות שהכול היה חלום משונה. משהו כאן ממש לא בסדר, הסיכוי שיהיו ערפדה אדם זאב ובן אנוש אם ראייה "צלולה" כמו שלוק קרא לזה, הוא אפסי. ואני כמעט לגמרי בטוח שהרחתי משהו חשוד קודם, והערפדה אפילו לא הייתה בסביבה.
ואז אני נזכר איך אני ולוק בחרנו את המקום הזה. גרנו קודם בעיירה קטנה אחרת, זו שגדלתי בה. אבל אז חווינו את הפגישה אם הערפדים… היינו חייבים להסתלק משם, לוק פשוט הוציא מפה של כל המדינה והתחיל לסמן איקסים על כל מיני מקומות, לבסוף נשארו לנו עשר עיירות קטנות, חמש ערים, ומושב מרוחק אחד. פשוט הצבעתי על העיר הזאת, אני לא יודע למה, פשוט ידעתי שזה יהיה מקום טוב. אז קראתי לזה אינטואיציה
אני מתחיל לחשוב שזה היה משהו אחר