וואנשוט נייל&אליסון

וואנשוט נייל&אליסון:
'הלכתי שבורה ועצובה, אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה, אני לא מאמינה שהוא מת.
הלכתי להלוויה וכל ההלוויה בכיתי פשוט בכיתי, והחברים שלו מהלהקה ניסו לנחם אותי.
אני זוכרת שהוא אמר שנתחתן ויהיו לנו ילדים ונחייה באושר ועושר.
עכשיו אני שבורה ועצובה, הוא מת בגללי, הוא מת כי הוא הציל אותי.
הוא רץ לכביש ודחף אותי מהכביש כי מכונית נסעה עליי במהירות.
גם אני נפגעתי קשה, אבל שרדתי, לא כמוהו, הוא לא שרד הוא מת.
לפני שרצתי לכביש ולפני שהוא הציל אותי אני זוכרת שהוא גילה לי שהוא חולה בסרטן.
הייתי שבורה כי חשבתי שהוא לא ישרוד ופשוט רצתי לכביש.
לפני שרצתי לכביש הוא ביקש ממני שגם אם המחלה תהרוג אותו למצוא לעצמי חבר חדש, בהתחלה לא רציתי אבל הוא התחנן אז הסכמתי.
אחרי שהוא מת סיפרתי מה הוא אמר לי ללהקה שלו כי אנחנו חברים טובים.
אחרי שלוש שנים אני וזאין התחלנו לצאת, חודשיים אחרי נפרדנו, כי הוא הזכיר לי את נייל.
אני עצובה ולא יודעת מה לעשות.
אני ומישהו בשם בראד היום מתחתנים.
אם בראד התחלתי לצאת שלושה חודשים אחרי שנייל מת.
התחלתי לחתוך כשגיליתי שאני שרדתי ונייל לא שרד.
בראד לא מושלם כמו נייל אבל אני עושה את זה בשבילו.
הנה אני עכשיו בוכה כותבת את המכתב הזה, בתקווה שיבוא יום ומישהו יקרא אותו.
ממני אליסון!' סיימתי לקרוא את המכתב שכתבתי לפני עשר שנים.
אז היום אני ובראד נשואים כבר עשר שנים ויש לנו שני ילדים וילדה.
הילדים הם טום, בן חמש עם עיניים ירוקות ושיער ג'ינג'י, ברנדון בן שמונה עם עיניים ירוקות ושיער חום, הילדה היא דניאל, בת שש, שיער בלונדיני עם עיניים חומות בהירות.
הסוף!