וואן שוט story of my life

אממממ זה וואנשוט ראשון שלי ואני מקווה שתאהבו:)
"אני אוהבת אותך"
"את החיים שלי בלעדייך אני כלום"

*אז ככה אני סילבר והחלטתי לפרוק קצת את הסיפור מהחיים שלי, אני בת 20 אני חברה של הארי סטיילס, כן זה מוואן דיירקשן, אנחנו חברים עוד מלפני שהפך להיות חבר מהלהקה, קצל לפני שניבחן ל- X factor, אני עם שיער שחור פחם, עור לבן כשלג, ועיניים כחולות זוהרות, את הארי אין צורך לתאר…… אין לי משפחה הייתי בת יחידה אבי מת בתאונת דרכים ואימי גידלה אותי עד גיל 16 ולאחר מתה מסרטן שגילו לה אך מאוחר מידי, דודים ודודות? לא שידוע לי….. הארי עזר לי להתמודד עם הכל…. אני עדיין זוכרת איך הכרנו…….*
~פלאשבק~
קמתי בבוקר, בחיוך על השפתיים, שעה 7:20 אומיגאד אני מתחילה ב-9:00 אינלי עוד הרבה זמן, ציחצחתי שיניים כשסיימתי חייכתי למראה חושפת שורת שיניים ישרות ולבנות, סירקתי את שיערי ומייד הפך לשיער החלק ומשי שמתפרס על ראשי, לבשתי חולצת בטן עם הכיתוב YOLO עלייה שחשפה את העגיל הקטנטן שלי על הבטן, ומכנס טיטול שחור נעלתי את נעלי הנייק הגבוהות שלי והתאפרתי, ירדתי למטה וראיתי את אמא היא נראתה לי חיוורת "אמא הכל בסדר?" שאלתי "כן למה לא" שאלה מבולבלת "לא יודעת את ניראת חיוורת" "אוי זה שומדבר" אמרה מחייכת "ביי mom" "ביי מתוקה" הגעתי לבצפר וכולם חייכו אלי ואמרו לי שלום הייתי מלכת התיכון אבל לא בגלל שהייתי ילדה רעה וביצ' שמתלבשת כמו z** כמו שרואים בכל הקומדיות הרומנטיות של התיכונים אלה בגלל שהייתי נחמדה לכולם:), חייכתי בחזרה לכל מי שחייך אלי ונכנסתי לכיתה וראיתי את הארי הוא היה מלך התיכון הוא באמת בחור נחמד הוא היה מבריז משיעורים ומתחצף למורות אבל הוא נחמד בסך הכל, כל התיכון חושב שאנחנו צריכים להיות ביחד אבל תמיד הדחקנו את המחשבה לפינה הרחוקה ביותר, לאחר שעתיים מיגעות של ביולוגיה המורה קיבלה פתק מהמזכירה ומיד קראה בשמי " סילבר" "כן גברת סמית?" "אני מצטערת להודיע לך אבל איצך ניפטרה אני משתתפת בצערך:/" אמרה אך אני לא הגבתי "הארי גש ללוות את סילבר לביתה" והוא קם בשמחה ממקומו, דמעות החלו לשטוף את לחיי