מולי והחתול המכושף :) פרק 4

"כן מרג!" אמרו החיילים והצדיעו לו.
————————————————-
הענן הענן נחת ברכות מול ביתי, ואני לקחתי את גרם ויחד ירדנו ממנו.
הענן נעלם, ואני דפקתי בדלת בעודי מסתירה את גרם, בידיעה שלא כדאי שהוריי יראו אותו.
"הנה את!" קראה אימא שלי בהקלה שהדלת נפתחה "למה איחרת?".
"הייתי בפארק ולא שמתי לב איך הזמן עבר" אמרתי. כאב לי לשקר, גם אם זה רק שקר לבן.
"טוב, לפחות את כאן עכשיו". נכנסתי פנימה, מסתירה את גרם מאחורי גבי, וכשיצאתי מטווח הראיה של אמא שלי, דפקתי ריצה לכיוון החדר שלי.
אחותי התאומה, רותם, כבר הייתה שם, והאזינה למוזיקה באוזניות הנוצצות שקנתה אתמול.
"היי מולי!" צעקה והורידה את האוזניות.
"היי סיס, איך היה היום שלך?" שאלתי.
"בסדר ושלך?" החזירה לי רותם בשאלה.
"את לא מאמינה מה קרה לי היום!" אמרתי ואז השתתקתי, כדי לגרום לה להסתקרן.
"מה? מה קרה?" דרבנה אותי לספר לה.
לא עניתי, אך בתגובה שלפתי את גרם ממאחורי גבי.
עיניה של רותם כמעט נפלו מתדהמה.

המשך יבוא..
הכל תלוי בתגובות שלכם..