אישי , שלי .

ז'אנר: סיפורים אישיים
0 תגובות

התחושה הזאתי …
שמשו ריק , כזוב , מעלה חלחלה בתוך גופך הרזה והצר , ממלא אותו ואינו נפסק .
שבילי דמעות דהויים , ודמעות ריקניות , מלאות ברגשות אינם מוסברים , חוצים את עורך הרך והיבש , שלא טיפחת כבר יומיים .
את בוהה בעצמך , במראה , שואלת את עצמך איך זה קרה .
את מנסה לקום , אך את לא מצליחה , כל צעד נוסף , מפיל אותך לאדמה.
הוא היה הכל , ועכשיו … הוא כלום .
הוא היה הסיבה לריח בושם המתוק , שהיית דואגת לשים , על כל מקום בגוף .
הוא הסיבה להיתלהבותך , שכבר איננה .
הוא הסיבה לחיוכך , שזוכה עכשיו רק לדמעות ופגע .
הוא היה , והוא איננו .
הוא תמיד יהיה , אבל לא כרגע .
חוסר הצדק , המחשבה הנוראה של לאבד ,
כל השיחות , המבטים , החיבוקים שעטפו בחום , נגמרו לנצח .
וזה כואב לחשוב , וזה כואב לדעת , וזה ימשיך לכאוב , וזה ישבור לרסיסים , וזה הורג מבפנים , אך אלו הם החיים .
שלב המודעות העצמית , להדחיק , לא להזכיר .
אך כל דקה שעוברת זה רק יותר כואב , את נזרקת .
וכל משפט אהבה כזוב , כל חיוך שאת רואה ברחוב , כל רצניות שלהם , גורמת לך להיזכר יותר ויותר .
וראשי מושפל , עכשיו הגיע השלב של להגיד ביי , ולא היי .
וזה מכשל כל פעם מחדש , לנסות להיתרחק , אך לפגוש אותו כל פעם מחדש .
ושני המבטים כבר אינם נפגשים , שניהם מעדיפים לשכוח מן החיים .
והוא ממשיך , ואצלך החיים נעצרו , הלב שלך שבור , ושלו רק מעצים את עצמו שוב .
וזה עוד יותר כואב , מכשל מחדש , אין מושג איך להמשיך , אני דורשת הסבר עכשיו .
שלושה מילים , שלושה מילים שהרסו את הכל .
לא תיכננתי ולא הגעתי למצב כזה , זה יצא בלי להרגיש נכון .
והיום זה נגמר , לא יחזור יותר , אני מנסה לתפקד בלעדייך , אך כנראה שזה לא יקרה .