רכבת אקספרס לאהבה | 76 | מהיום, נועזת
אני נרגעת.
טוב נו, מנסה להירגע.
כי אם לומר את האמת, המחשבות לא עוזבות אותי לרגע.
הן לא יעזבו, והיום כיף הזה לא יעזור.
אני נותנת לה למרוח לי את הלק. וורוד פוקסיה.
אני עוצמת עיניים ומנסה להירגע.
האנה מתחילה לצחוק.
"מה יש?" אליס שואלת ומתעסקת עם האייפון של ליה.
"סתם נו… תסתכלו עלינו. ממתי נהיינו אלמנות בנות 60?! יאללה! רכילות!" והאמת? היא צודקת.
הדיכאון הזה תופס כבר יותר מדיי.
הדיכאון שלי… נהיה הדיכאון שלנו.
אני מסתכלת על הלק ומרימה את האציטון הוורוד מהרצפה.
"אחד סגול, אחד וורוד" אני אומרת ומעקלת את השפתיים לחיוך עקום.
ליה מצחקקת ולוקחת לי את האציטון.
"סרט, ספא, מסעדה." היא אומרת.
למה בעצמנו, באמת?
כולנו צריכות להנות.
האנה מחייגת תוך שתיי שניות למונית.
אליס מסמסת לדניאל, אני לא בטוחה שהוא יודע שזו אליס.
ו… הגרנד פינאלה.
מתארגנות ויוצאות.
תגובות (2)
מושלםםם תמשיכייי
3'> 3'>!