חבל

והינה, עוד יום ירד לטמיון.
בדיוק כמו כול יום אחר.
דם פועם בעורקים,
מאיים לצאת, לעלות לשמיים.
לאיפה שאני שייכת.
שירים יפניים תקועים בראש
לא מפסיקים להתנגן.
חבל.
עוד יום ירד לטמיון.
בדיוק כמו כול יום אחר.
המלאכים שרים
השטנים מחכים
מכינים את קבלת הפנים
כשאבוא.
כשאלך לשרוף נשמות
של אחרים,
כשאלך לארץ המתים.
כשימים אינם ירדו לטמיון.
כשמשמעות תיווצר בחיי.
חבל.
.