אני יודע, זה קשה
אני יודע. זה כואב.
כשהעולם מסתחרר,
כשהלב שוב דואב,
והעקצוץ של התקווה,
נדום מהר, בלהבה,
אני יודע, על שברון האהבה.
אני מכיר, את התחושה.
כשהאנושות מאכזבת,
העולם כולו מכה,
והצלקות מתחדשות,
הסורגים מתקרבים,
כשבשתי שניות,
הכל נשבר לחתיכות.
אני יודע, שאת נשברת.
שהדמעות על הכרית,
מספרות על דרך אחרת,
ושהסודות כבדים,
והחיים רעים יותר,
מהסיוטים שבלילות,
והשדים שבקירות.
אבל אל תוותרי, ילדה.
אין טעם לברוח, מההתחלה.
כי זאת עוד דרך,
צעד למחלה אחרת,
והצלקות עוד ידהו,
הגשמים יעברו,
אל תתקרבי אל הקץ, המר.
תגובות (4)
זה נשמע כאילו אתה באמת מדבר אלי, אתה מדהים באמת. דכאוני ומוכשר ברמה מטורפת. אני מתחברת לכל שיר שלך שאני קוראת.
מאיפה לעזאזל הנחתת את זה? אני מרגישה שחזרתי לעבר שהתחושה הזאת הייתה בי…
ואני כולי הסכמה עם גבי.
זה פשוט גרם לי לבכות
אני גם מסכימה עם גבי.