הכל התחיל בשיחת סקייפ מפתיעה-פרק 2.

״את ידעת שמחר הולכים לסרט עם הכיתה ולא הזמינו אותי?!״ צעקה לורן שדיברה עם פרי בסקייפ.
״אני יודעת שהולכים מחר, אבל למה לא הזמינו אותך?! לא חשוב, נבוא מחר בכל מקרה..שתינו..״
״ידעתי את זה! עושים עלי חרם! כולם שונאים אותי!!״ התחילה לורן לבכות.
״אל תדאגי, אני יטפל בהכל.״ חייכה אליה.
״ואני עוד החברה הכי טובה שלך! שלך! ואת מקובלת! ואותי לא מקבלים! למה?!״ המשיכה.
פרי טיפה נעלבה ממה שהיא אמרה, כי יכול להיות שהיא חברה שלה רק כדי שיקבלו אותה.
״טוב, תקשיבי אני מטפלת בהכל. תרגעי ותני לי לעשות תעבודה״ קרצה לה.
״טוב, יש ארוחת ערב, אני חייבת ללכת״׳נאנחה לורן וניגבה את עינייה.
״טוב, בתיאבון..״ התחילה לומר פרי.
״שיתקע לך בגרון!״ אמרו שתיהן פה אחד ופרצו בצחוק.
״יופי.. הצלחת לשמח אותי.״ חייכה אליה לורן.
״זה?! זה עוד כלום. פשוט.. פשוט תני לי לעשות ת׳עבודה ואז תיהי מאושרת!״ חייכה אליה.
״טוב, תבואי מחר בחמש לקולנוע.״ קרצה לה פרי.
״טוב..״ חיוכה ירד והן ניתקו.

״לורן, קרה משהו? את חיוורת ואת לא אוכלת.״ שאלה אלינור, אחותה הגדולה בת הטיפש עשרה בתמימות.
״כלום. אין לי תיאבון. חוצמזה זללתי ממתקים אחרי שפרי הלכה.״ נאנחה והרחיקה את הצלחת שלה.
״הא, הזמנת את החננה המנומסת?״ גיחכה אלינור. כאן לורן חטפה עצבים.
״היא לא חננה! והיא בכלל לא מנומסת! תכירי אותה יותר לעומק ואז תשפטי! ז***!״ התנפלה עליה והרעידה את כל השולחן.
אימה סתמה את אוזניו של ג׳סטין, אחיה בן ה-4.
״לורן! מה זאת השפה הזאת! עונש לטלוויזיה, מעכשיו עד להודעה חדשה!״צעקה עליה אימה.
״ועופי לחדר! את מרותקת עד מחר!״ הוסיפה בקרירות.
היא זרקה את המזלג שהיה בידה על הרצפה כך שפגע באלינור וחתך אותה מעט ברגלה.
היא ננעלה בחדרה וחזרה לחתוך. הרצפה היתה מלאה דם ודמעות חמימות. לבסוף החליטה להפסיק וללכת לישון, היא לקחה כדור שינה ותוך חמש דקות נרדמה.

״all you need is LOVE!״ התחיל השעון המעורר של פרי לשיר.
״קמתי, חופר!״ אמרה וכיבתה אותו.
*כעבור חמש שעות*
״איפה את לורן?״ שאלה פרי שחיכתה לה בקולנוע.
״הנה אני רואה אותך!״ צחקקה וחיבקה אותה.
עייניה של פרי נקלעו על חבורת בנים מוכרים. מאד מוכרים.
׳אלה לא החמישייה ההורסת הזאת שלורן אוהבת? נו.. וואן דיירקשן?׳ חשבה לעצמה.
היא ראתה בניהם בחור עם שיער חום ושנייקלס (איך שלא כותבים את זה ^^)
׳זה לואיס.. או לואי.. זה שלורן אוהבת..׳ חשבה פרי.
״לור, אלה לא וואן דיירקשן?!״ שאלה אותה.
״מה?״ אמרה והביטה בהם.
״אלה כן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!״ צרחה.
״טוב סתמי!״ אמרה פרי וסתמה לה את הפה.
״בואי אליהם!״ אמרה ומשכה את פרי אליהם.
״לואי!!!! לואי!!!!״ צעקה לורן כמו מטורפת והצתלמה אימו וחיבקה אותו וביקשה חתימות וכל מני..
פרי עמדה שם וחיכתה לה שתסיים להתנפל על לואי המסכן.
״רק שתדעי, את מאד יפה״ חייך אל פרי אחד מוואן דיירקשן, בחור גבוה יחסית עם שיער חום מטולטל.
״חח תודה״ אמרה והסמיקה בעצבנות.
״את אוהבת את וואן דיירקשן?״ התפרץ אליהם בחור בלונדיני.
״נייל…!!!!״ אמר המטולטל בבישנות והזיז את מי שכנראה-נייל.
״כן או לא?״ הוא לא הפסיק.
״אה.. אני יותר טיפוס של הביטלס ופינק פלויד, אבל שמעתי עליכם. אפילו יותר מדי.״ גיחכה.
המטולטל גם צחק.
״טוב, אז אני הארי.״ הושיט לה יד.
היא לחצה איתו יד.
״וזה, ככל הברור, נייל. נכון?״ חייכה אליו.
״כן. והוא תמיד דואג להביך אותי כשאני מתחיל עם בחורו…״ אמר, נקתע וסתם את פיו.
״בואי נשכח את זה..״ הביט ברצפה והסמיק.
היא הסמיקה יותר מהכל.
״טוב, אז איך קוראים לך?״ שאל.
״פרי״ אמרה בחיוך.
״שם יפה״ חייך.
״תודה״ חייכה אליו.
״טוב, אני הולך לקנות פופקורן.״ אמר והלך.
״פרי!!!!!!״ קרא לואי שהחזיק את לורן בידיו, חצי מתה.
״לורן!!!״ קראה ורצה אליה.
״מה קרה לך?!?!״ אמרה בעודה בודקת את הדופק שלה.
״אני רואה מוזר..״ אמרה ועינייה נסגרו.
״לורן!״ קראה ובדקה את הדופק שלה ואם היא נושמת. כלום.
הם הזמינו אמבולנס ופרי דרשה ללוות אותה. בסוף גם לואי נייל והארי נדחפו וליוו אותה.
הם הגיעו לבית החולים והפנו את לורן לחדר.