ילדה מהעבר

הסתכלתי עלייה הסתכלתי על הגוף הקטן והשברירי שלה הסתכלתי על כול איבר בגופה ראיתי את הסימנים הכחולים על גופה ראיתי את החתכים שהדם שם כבר נטף לגמרי והכתים את בגדיה הבלויים היא ישבה בפינת החדר וחיבקה את עצמה התקרבתי עלייה והיא ראתה אותי היא הרימה את ראשה וראיתי שעיניה היו מלאות דמעות היא רצתה לדבר אבל שפתייה רעדו היא הוציאה בקול חלוש "תעזרי לי" הלב שלי נשבר הושטתי את ידי וגם היא את ידה נגעתי בקצות אצבעותיה והם היו קפואות לא יכולתי לסבול את הקור הזה ושמטתי את ידה שמעתי את קולה של אמי לא הבנתי הרי היא מתה הסתכלתי על פנייה של הילדה לא הכרתי אותה יצאתי מהחדר בריצה וראיתי אותה את הבן אדם השנוא עליי עלי אדמות יושבת לה בחברת שלושה גברים עשן הסיגריות ממלא את החדר וריח האלכוהול החזק גם הוא שנאתי אותה זכרתי איך הייתי מסתגרת בחדרון הקטן שלי ומקללת אותה ובוכה לילה אחר לילה על כול המכות שהיא הייתה נותנת לי ואיך שהיא הייתה מפילה עליי חלק מה"פרוייקטים" שלה שנאתי את זה איך היא יכולה לעשות את זה לילה אחרי לילה ועוד ליהנות מזה הבנתי הלכתי לחדרון הקטן פתחתי את הדלת אני לא זיהיתי את הילדה אני לא זיהיתי את עצמי ואז נזכרתי לא רציתי שהוא יגע בי גם אם עשיתי את זה המון פעמים אבל זהו נמאס לי לא רציתי שאף אחד יגע בי נזכרתי ברגע שהוא התעצבן ותפס את הצוואר שלי והידק את האחיזה שלו סביבי נזכרתי בנשימה האחרונה שלי הצטערתי שהדבר האחרון שראיתי היה הפרצוף שלו התקרבתי אל הילדה ירדתי לישיבה ו"מצטערת" אמרתי לה "אני סולחת לך בתנאי שתהיי חברה שלי החברה הכי טובה כי אני יודעת שאת שונאת אותי וגם אני רוצה שתסלחי לי"
דמעות הופיעו לי בעיינים חיבקתי אותה הקור היה מקפיא ורק לאחר כמה שניות הרגשתי את החמימות שבגוף הקטן שלה