דרך עיניים אדומות הכול ורוד – פרק 16
-נקודת מבט חי אברג׳ל-
אני בולם את הצרחה החרישית שרוצה להיפלט מבעד לשפתיי החשוקות והיבשות, קמתי מהר מהמיטה הלא נוחה כולי מזיעה מכף רגל ועד ראש.
חום אדיר שלא ניתן לתאר במילים פשוטות מעיק עלי, הנשימות שלי כבדות, ואני בקושי זז.
הסטתי את מבטי לאט אל עבר השעון הדיגיטלי המרובע הנח על שידת הלילה הישנה והמתקלפת, 4:30 לפנות בוקר.
עוד לילה שאני מתעורר באמצע, הגמילה כבר בשיאה, אני לא יודע איך עוד לא השתגעתי, התחרפנתי על כול הראש, איך נשארתי עדיין שפוי?
בעוד מאור איבד את העשתונות.
החום האדיר מעיק עלי יותר ויותר מכול רגע ורגע שחולף לו, קם לאט לאט מן המיטה הקשה כול כך והלא נוחה להחריד, וצעדתי ברגליים כושלות אל עבר דלת חדרי במטרה לנסות להגיע עד לחצר האוורירית, אם אני לא האבד את ההכרה באמצע המסדרון הדפוק הזה.
אני מרגיש את הרצון פועם בתוכי חזק כול כך כמו אלפי פטישים המחריבים אותי עד עפר, אני מושך את הדלת בתנופה, מה שניראה פעם כמאמץ פשוט עכשיו התגלה כדבר ההפוך לחלוטין, קשה כול כך.
מעדתי קדימה אל המסדרון הלבן והבהיר, מנורת פלורסנט מאירה את החושך האימתני של הלילה הסובב מסביבי.
לפתע, אני מרגיש משהו חזק מתנגש בי, הכול הופך מטושטש לגמרי ואני נופל אל הרצפה הקרה והקפואה, כאב מוזר מתפשט בכול הגוף שלי, כאב שעד עכשיו לא ידעתי מה הוא, איך הוא מרגיש, אבל עכשיו אני יודע מה הוא, את סיבת הסבל שמפעפע בתוכי, ורגע לפני שהכול ניהיה שחור אני מבין שסוף סוף הגמילה תפסה עלי פיקוד.
תגובות (6)
מה פתאום לקצר????
אוהבים, מתים,נושמים את
הסיפור המושלם הזה!!!!!!
חסר לך אם את מקצרת!!!!
ואם כל המחסום כתיבה יצא פרק מ-ע-ל-ף-!-!-!-!
מאוהבת בסיפור 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3>
הסיפור. מושלםםם וכולם. אוהבים אותו
ותמשיכייייי
מושלםםםםם תמשיכיי מידדדד
תקשיבי לי!!! הסיפור שךך מושלם!!! וקודם כל את כותבת בשביל עצמך! לא בשביל אחרים
ותראי כמה אנשים אוהבים את הסיפורים שלך!
ואני אשמח אם תקראי את הסיפורים שלי גם
אליענה
מה לגמור אותו כמה שיותר מהר?!?!?!
אני ממש אוהבת את הסיפור הזה, תמשיכייייייייייייייייייייי
תמשיכיי