היומן הכתום של טל – פרק 7

יום ראשון 19:45

אוייאלוהיםאדיריםשלי אני לא מאמינה שזה קרה!!
הייתי בדרך הביתה מהסאות' קופי והטלפון צילצל. זו בטח שירי או אביה ששכחו להגיד לי משהו.
הסתכלתי על הצג.
הראש שלי אמר לי:
ה–פ–ת–ע–ה–!
השם שעל הצג הבהב- עומר.
קפאתי כמה רגעים. שמתי לב שהצלצול הגיע כבר לפזמון השני אז מהרתי לענות כדי שלא יחשוב שאני מסננת אותו או משהו.
"הלו?" הקול שלי רעד
"היי טל, זה עומר! זוכרת?"
"בטח! איך אפשר שלא?" או אני כזו מטומטמת….
"את בדרך לתל-אביב אני משער, לא?"
"האמת שכבר הגעתי. מה קורה?"
"אצלי הכל טוב, אצלך?"
"אצלי מצויין!" וואו השיחה הזו מגיעה למיימדים שלא יכולתי אפילו לחלום עליהם! אני כזאת פטתית!!!
"תקשיב… עומר…" אמרתי. אני הולכת להסביר לו את המצב… פיס אוף קייק! <חתיכת עוגה> זה לא טראגי!… נכון???
אבל הוא לא נתן לי לסיים והתחיל:
"תקשיבי טל, ההורים שלי החליטו שכבר קצת נדוש באילת… ושבוע הבא זה רק אני את והים של תל-אביב!" הוא אמר. הקול שלו נשמע שמח. הייתי בשוק! זה לא שאני לא שמחה… אני מתה משמחה! אבל פחדתי. פחדתי שהקשר יגדל ויגדל ונתאכזב. בשלב כלשהו הוא ייצטרך לחזור לאילת, לא?
"טל, את שם?" הוא שאל. לא שמתי לב ששקעתי במחשבות. הוא נעלב? הוא חושב שלא אכפת לי?
"כן כן אני כאן!"
"נו, מה את חושבת? הולך?"
"אני חושבת שזה מצויין!"
"לא יצא לנו כל כך להפגש ולדבר בפרטיות כל כך בפעם שעברה." זה נכון, היינו ליד ההורים. רגע… מה כבר יש לו לספר לי כשנהייה לא ליד ההורים…
"מתי תגיע?" שאלתי
"שבוע הבא בדיוק! אני מניח שבשעה 11, או 12… מלון לאונרדו."
"וואלה? אז אני אחכה לך שם!" מאיפה הקרצתי את ההצעה הדפוקה הזו?
"טוב! אז נתראה שבוע הבא?"
"כן!"
"טוב… אז… בי טל"
"ביי". אחרי שהוא ניתק חייכתי חיוך דבילי ודילגתי את כל הדרך שנותרה הביתה.
כשהגעתי הביתה הסתגרתי בחדר והתקשרתי לשירי.
"הלו טלטל קרה משהו??" היא נשמעה טיפל'ה מבוהלת.
"לא… טוב כן! אבל משהו טוב! טוב מאוד!"
"זה קשור לעומר?" שאלה בהתלהבות בלי לעצור לנשום לרגע
"כן!" פלטתי
"אה!!" צעקה שירי צעקת ניצחון
"את ליד אביה?" שאלתי.
"כן גם אני פה!" שמעתי את קולה של אביה
"שימי על ספיקר!" הורתי על שירי
"יש" היא הודיעה.
"טוב… מה הביג דיל?" שאלה אביה בקול מתחכם
"בדרך הביתה הוא צלצל!" אמרתי
"ו?… מה נסגר?" שאלה שירי ואביה התפרצה: "ניפנפת אותו בלי טיפת רחמים?!" שאלה בקול מזועזע "שששש…!!!!" השתיקה אותה שירי.
"לא! הוא אמר שבעוד שבוע הוא כאן! בתל-אביב! בחופשה!"
"דיי!" אמרו שירי ואביה ביחד.
"אההא…" סיכמתי, "והוא רוצה לצאת איתי לים"
"לים?!" שאלה מופתעת אביה
"כן… זה מה שהוא אמר… 'שבוע הבא זה רק אני את והים' " ציטטתי את עומר.
"דיי טלטל זה מדהים! כל כך רומנטי" נחמה שירי
"לא אמרתי שלא…" לחשה אביה לשירי כדי שלא אשמע אבל בכל זאת שמעתי.
"טוב, בכל מקרה, אני ואביה קופצות אלייך כדי לעזור לך לבחור מה ללבוש"
"הלוו?! זה רק בעוד שבוע!!" התפרצתי בין תיכנוניה של שירי
"וואו קרצי!! זה דייט רשמי ראשון!!" אמרה אביה
"אנחנו בדרך אלייך טלטל! ביי…" אמרה ולפני שהספקתי לענות סגרה.
אני כל כך מתרגשת יומן! דייט ראשון! ועוד עם חתיך על שרירי!!
אממ…. מעניין מה אני באמת אלבש?….