הכל התחיל מחופשה אצל סבתא פרק 9

"אני צריך שתשימי את זה" אמר והוציא כיסוי עיניים
"מעניין.." אמרתי
זהו. עכשיו בואי ניסע
המשכנו לנסוע והגענו.
"חכי בואי" עזר לי לצאת מהאוטו בלי ליפול
התקדמנו וישר ידעתי שזה הים.
הרוח,
הרעש של הגלים,
האווירה,
הינה הגענו. הוריד לי את הכיסוי
הייתי פשוט בשוק.
הכל היה כלכך יפה..
היתה שם שמיכה ועליה 2 כוסות ובקבוק יין, גיטרה ונרות דולקים מסביב
"ואוו" נדהמתי
"בואי"
התיישבנו.
היתה שתיקה לזמן מה.
"בן כמה אתה? עד עכשיו לא ידעתי"
"18" חייך
"אתה לא היית אמור להתגייס?"
"אח שלי נהרג בצבא אז ההורים שלי לא נותנים לי להתגייס.. את יודעת ככה זה הורים אני מחפש עכשיו דירה לגור בה לבדי"
"אה.. סליחה לא ידעתי" הרכנתי את ראשי
"זה בסדר"
שתקנו.
"לנגן לך משהו?" תפס בגיטרה
"אני ישמח" חייכתי
הוא התחיל לנגן ולשיר.
כשהוא שר הוא יסתכל עליי, הרגשתי שהוא מקדיש לי את המילים..הסמקתי קצת אבל הסתרתי את זה כדי שהוא לא יתחיל לחשוב דברים
"אתה שר ממש יפה"
"תודה"
שתיקה. שתיקה מביכה
הבטתי אל הים השקט עד ש..
"אני אוהב אותך" אמר לפתע
הרמתי את מבטי אליו והסתכלנו אחד על השני
ואז פשוט.. נישקתי אותו. התנשקנו

הנשיקה הייתה סוערת ולאט לאט הוא נשכב עלי.
"אז מה זה אומר" עצר לפתע
"זה אומר שגם אני אוהבת אותך"
המשכנו להתנשק.
ישבנו שם מחובקים והוא חימם אותי
"נעים לך ככה?" לחש לי
"כן" נישקתי אותו
המשכנו לשבת שם מול הים ומי יודע כמה זמן עבר
"בואי נלך שלא נירדם פה גם" צחק
"יואו צודק" קמתי. "ואי נו נהרס לי המחליק!"
"אויש באמת?"
"זה לא מצחיק!" דחפתי אותו קלות
"דווקא כן" קירב אותי אליו ונישק אותי
"יאללה תעזרי לי לקחת את הדברים לאוטו"
עזרתי לו אם הדברים והתקדמנו לכיוון האוטו.
"רוצה לישון אצלי היום?' הציע
נלחצתי. בכל זאת אנחנו רק כמה שעות ביחד ופחדתי שיקרה משהו
"חח זה בסדר את לא חייבת" ציחקק
"לא אני..בסדר אני רוצה"
שמנו את הדברים באוטו והתחלנו לנסוע.
"נו נהנת?" שאל אותי
"מאוד"
"שמח שנהנת"
הגענו.
הבית שלו היה כמעט כמו הבית שלי בתל אביב, אהבתי את זה
התקדמנו לעבר ביתו ולפתע עצר אותי.
"תורידי את העקבים"
"למה?"
"שאבא שלי לא ישמע אותך"
"אוקיי…" גילגלתי עיניים והורדתי אותם
התקדמו לדלת הכניסה ונכנסו
היה לו בית גדול ויפה ממש, נדהמתי
"יאלה לחדר" אמר ותפס בידי
פה חשדתי.
נכנסו לחדרו והוא הוריד את נעליו.
"אוחח בואי" אמר והתכסה בשמיכה
נכנסתי אחריו הוא חיבק אותי
"לילה טוב נסיכה.."
"לילה טוב אהובתי.."
נרדמנו מחובקים.

"אתה לא תחליט לי על החיים!"
"ואתה לא תדבר אליי ככה!"
"סע לי כבר מהחיים!!"
קמתי מצעקות שנשמעו מהסלון.
לפתע רון נכנס בסערה לחדר וטרק את החדר בחוזקה. ניבהלתי.
הסתכלתי עליו כמה שניות ואז הוא קלט אותי.
"התעוררת.." התקדם אלי
"מה זה הצעקות האלו?"
"אבא שלי.."
"טוב ת…" לא הספקתי לסיים את המשפט ולפתע מישהו ניסה לפתוח את הדלת.
"תפתח לי עכשיו!"
"ליאן את חייבת להיכנס לפה" אמר ומשך בידי
"לארון שלך? ל.."
"אין זמן מהר!"
נכנסתי במהירות וסגרתי את דלתות הארון.

נק' מבט של רון :

הסתרתי את הנעליים של ליאן מתחת למיטה ומיהרתי לפתוח את הדלת.
"מה אתה רוצה?!?!" צעקתי
"נו איפה היא? את מי הבאת הפעם?
"לך!!!!!"
"כניראה סיפקת אותה טוב הלילה הא?!"
"בן זונה!! טרקתי לו את הדלת בפרצוף ונעלתי אותה.
"את יכולה לצאת.." ניסיתי להירגע ולהיות הכי רגוע שיש למרות שהייתי רותח מבפנים

חזרה לנק' מבט של ליאן :

שמעתי את הכל.. אבי? אבי ה " בוס " שלי הוא האבא של רון?
בגלל זה הוא פחד כל כך ?!
ומה זאת אומרת שהוא אמר "את מי הבאת הפעם" או "כניראה סיפקת אותה טוב הלילה"?!
2 המשפטים האלה פשוט לא יצאו לי מהמוח.
יצאתי והתעלמתי מרון.
"ליאן…"
"מה?!"
"תני לי להסביר.."
"לא צריכה הסברים!! איפה הנעליים שלי?"
"מתחת למיטה.." הרכין את ראשו
הוצאתי אותם ונעלתי אותם.
"בבקשה תני לי להסביר.."
"לא רוצה לדבר איתך!"
"אז אם את לא רוצה לפחות תשמעי" התחנן
"גם את זה לא" התקדמתי לכיוון הדלת.
"לא רגע…"
"תן לי לנחש, לא לצאת מהדלת לצאת מהחלון?" קטעתי אותו
הוא שתק.
"אני לא מאמינה.." התקדמתי לחלון
"רגע נו!!"
"מה?"
"אז כן פעם הייתי מביא בחורות בשביל סטוצים, אבל אותך אני אוהב!!"
"אחלה" פתחתי את החלון
"לא נו" תפס בידי בחוזקה
"אתה מכאיב לי!"
"אל תלכי"
"עזוב אותי" ניסיתי להשתחרר
"סליחה.." שיחרר אותי
"ביי" יצאתי
"ליאן!!" שמעתי אותו צועק.
הוא היה קומת קרקע אז זאת לא היתה בעיה לצאת
התקדמתי לאיזה פארק שהיה בסביבה, התיישבתי שם על ספסל ובכיתי , בכיתי את הכל.
אני לא מאמינה שזה קורה..
נו ברור! מה חשבתי לעצמי? תמיד ידעתי שחבר זה סתם פוגע, אהבה תמיד תפגע בך בסופו של דבר..
בגיל 15 היה לי חבר, האהבה הכי גדולה שהייתה לי. אהבתי אותו כלכך.. יום אחד הוא ישן אצלי ושהתעוררתי הוא לא היה. פשוט לא חזר חיפשתי אותו ולא מצאתי. כעבור חודשיים גיליתי שהוא טס לקנדה, ושם הוא נשאר..
לא שלח מכתבים,
לא התקשר,
לא ניסה לשמור על הקשר אפילו..
מאז תמיד התרחקתי מלהתאהב. אבל שפגשתי את רון, הרגשתי איתו איזשהו קליק..
התאהבתי בו מהרגע הראשון שראיתי אותו.. והינה תראו אותי עכשיו,יושבת על ספסל בפארק כמו מסכנה ובוכה את חיי. התוצאה של " אהבה "
ישבתי שם ובכיתי, לפתע הרגשתי שמישהו נוגע לי בכתף
הסתובבתי וזה היה