על פיות, דרקונים וספרי ילדים-2

במערת מילטוט בצפון העולם החל להתעורר משנתו הדרקון האגדי. כסכסיו הכחולים בהקו לאור הזריחה האדומה שעוד לא נעלמה במקום בו נמצא ועיניו הסגורות לא הראו את יופיין מזה שנים. את עיניו לאחרונה זכה לראות רק הגיבור האחרון, עיניו היו צהובות בקצותיהן, מסביב לאישון היו סגולות ותוכנן היה אדום כדם עם נקודות ירוקות כדשא. למרות שמראה אולי נשמע מוגזם, או בדוי לחלוטין אבל אני ממקור ראשון יכולה לומר לכם שהיופי משתווה לזריחה האדומה עצמה.
הדרקון האגדי ידע מה קרב ובא, הנבואה שהוא חלק ממנה למרות שהוא לא אהב את חלקו. בראשו עלו כל מאורעות העתיד וחלקי העבר, אדם רגיל היה נחרד ממה שהדרקון ראה בראשו אבל הדרקון האגדי לא פחד מדבר. הוא היה מיתוס שהפך לאמיתי ובכך הפך לבלתי מנוצח, כאל היצר הכל והשאיר את העולם מתחתיו לעשות את מלחמותיו לבד.

בממלכת האלפים ישבה גם חבורה קטנה, גם הם כמו המכשפים רצו להנות מן הזריחה אבל הפסידו אותה. ואריס, רון, וקרוליין. גם הם חבורה קטנה ממעמדות שונים אבל אחרי מה שקרה בעבר הכל כבר נראה אפשרי.
לכל אחד מהם נועד עתיד אחר, כל אחד וייעודו שלו. דבר אחר אני יכולה לספר לכם על חבורה זו של אלפים קטנים יחסית, עתיד אחד מהם לא מזהיר כלל. בגידה או שתיים, מוות אחד או שלוש אבל זה כל מה שאוכל לגלות.
חצוצרות העיר נשמעו לאוזני החבורה, סימן לתחילת יום הלימודים, או העבודה לחלקם. אם אתה מאחר למשהו אצל האלפים לפי החוק אפשר לנדות אותך, אבל זה קורה במקרים קיצוניים בלבד. האלפים מאד הדוקים כלפי הדייקנות לכל דבר, כל נשף, כל יום כל ארוחה וכל חלום. לאחר היה כמעט חטא לרובם.
"ניפגש פה מחר בחמש לשעות רימלין" אמרה קרוליין וכולם הלכו לדרכם, לא ידעו שמן הצד יש איזו פיית לילטיין שצופה בהם, הסיבות מוסתרות מכם כרגע אני לא אעשה ספוילרים. העתיד גלוי רק למעטים, ואם אתה חי בזמן אחר העתיד שלהם הוא ההווה שלך, ולמרות שלהם הוא נשמע מזהיר בשבילך הוא רק עוד יום של דיכאון ושדרה.
אולי שמתם לב ואולי לא אבל המכשפים הצעירים והאלפים הקטנים קבעו להיפגש באותה שעה באותו יום במקומות שונים. חברי האם זה צירוף מקרים? את זה גלו בהמשך.