המוח מלא בשטויות.
היא מתעוררת בבוקר ורואה את השמש.
השמש מסנוורת אז היא מכופפת את הראש,
ואז רואה שטויות מבלבלות.
כל שנייה שהיא צועדת,
היא רואה שטות נוספת.
עיניה רואות רק ציורים מול העיניים,
קשקושים של ילדים בני שש.
יש לה מלא שאלות, אבל בינתיים היא שותקת.
היא יושבת בספה וכואב לה הראש,
היא מעסה אותו, אך זה עדיין כואב.
היא מסוחררת ורוצה להקיא,
זה בגרונה משתוקק לצאת.
היא נראית מוזר,
היא לא חושבת על ליבוש כלל.
היא לא מסתרקת או מתארגנת,
היא רק ממהרת.
היא מרגישה בלי שליטה,
היא מרגישה קפואה.
היא לא מצחצחת
או מסתכלת במראה,
היא רק צורחת בלב.
מנסה לצאת מזה.
ולבסוף, לאחר כל הכעסים,
היא לוקחת עוד כוס של בירה
ולוגמת במהרה.
והנה היא שוב מתחילה מחדש.
תגובות (5)
זה יפה (: וגם לי עד לא מזמן היה מחסום כתיבה והוא עבר ובגדול וכל מה שאני רוצה זה לכתוב ולכתוב. מה שעזר לי זה לכתוב סיפור על מחסום הכתיבה שלי -_-
ולגבי הסיפור- הוא יפה, קצת לא ברור אבל יפה.
תודה, אבל אני יודעת שזה לא ממש ברור.
אני לא טובה בחרוזים או בכל הקטע של השירים ואני טובה יותר בלכתוב סיפור.
אבל הראש שלי מלא בשטויות ואני לא מוצאת שום דבר לכתוב עליוו!
גם אצלי זה היה ככה. מלא בשטויות וברעיונות אבל אין איך לכתוב אותם.
פשוט תכתבי על מחסום הכתיבה שלך, ואז תביני מאיפה נובעת הבעיה. חוץ מזה, זה כיף לכתוב על אי השראה כשאין השראה -_-
המממ לא יודעת ..
אני אחשוב על זה.
כן.
תכתבי על המחסום כתיבה. זה יעזור.
ותמר צודקת, זה באמת היה קצת לא ברור, אבל לא נורא (:
אהבתי את הרעיון D: