לפגוש אותם-פרק 6 ( 1D )

"מה קורה איתכם איפה הייתם על הבוקר?" ליאם שאל אותם "היינו בקניות"לואי אמר"וקנינו לך את התחתו-" "אוקי תודה לואי" ליאם קטע אותו "אבל תן לי לסיים"לואי דרש "לא זה בסדר תודה, יאלה את באה?" "הוא פנה אלי "מה?" "שאלתי אם את באה" "אה כן" עניתי אחרי שלא יכלתי להוריד מהארי את המבט והוא ממני, אני לא מפסיקה לחשוב על מה שהקול שדיבר איתי אמר לי, אני מפחדת להגיד לו אפילו שלום.
"אמ..מי זאת?" זאין שאל את ליאם באוזן "זאת קורל" ליאם ענה לו "איזה קורל? קורל, קורל?נראת טוב יותר ממה שהוא תיאר" וסימן עם הראש לכיוון של הארי "כן כן שתוק" ליאם אמר לו ואני רק חייכתי. "היי נעים מאוד, זאין" והושיט לי את ידו ללחיצה "חח כן אני יודעת, היי" וכך אותו דבר לואי. "הארי?" ליאם שאל "כן?" הוא ענה אחרי שהתנער מהמבט שלו אלי כשרק אז שמתי לב לכך "אתה רוצה לבוא איתנו לריצה?" ליאם שאל והארי לא ידע מה לענות, הוא רק נשאר עם פה פאור "אני לא ממש אוהבת לרוץ עם יותר מאדם אחד" התערבתי "כן גם אין לי כח עכשיו לרוץ"הארי עזר. נפרדתי מכולם בחיבוק ומהארי רק במבט עיניים מנוצנץ לא יכלתי להסיט את מבטי ממנו והוא ממני כל הדרך עד שהוא הגיע למעלית ואני ליציאה מהמלון. אוףף למרות שלא ממש הכרנו אני מרגישה שיש בינינו קשר מאוד חזק בעיניים, אני רוצה לספר לו את זה!!

"הוו זאת היתה ריצה טובה" אמרתי לליאם לפני שנכנסנו למעלית "כן אה" הוא ענה "התגעגעתי לרוץ ככה, מזמן לא עשיתי את זה"."אני אותו דבר". "אבל דוגרי קורל"הוא אמר "את יודעת שאני יודע" "יודע מה?" שאלתי "הארי" "אה.." עניתי כלא מופתעת "מה יש? ראיתי תעיניים שלכם וגם, את חיבקת את כולם ואת מי שאת מכירה יותר טוב מכולם את לא מחבקת?" "הכל בסדר באמת, פשוט.." "פשוט מה?" הוא נכנס באמצע "פשוט..לא קרה כלום ולא יקרה" "אני יודע שאת משקרת, אבל זה בסדר את לא חייבת לספר לי, לא שאנחנו מכירים כלכך הרבה זמן אבל אני לפחות חושב, שיש בינינו קשר די טוב, לא?" ליאם אמר "תאמת גם אני חושבת ככה, טוב ביי" אני אומרת לו כשאני יורדת בקומה שלי והוא ממשיך בשלו.
הוא באמת צודק, התחברתי אליו די מהר למרות שזה היה רק שעתיים, אבל אני מרגישה שלו אני יכולה לספר יותר פתוח מאשר לבנות כי אני כבר הבנתי שלבנות לא כדאי לספר כי הן מספרות הכל לאחרות ואני חושבת שבנים יכולים לשמור יותר על הסוד מאשר הבנות, אז איך הגעתי למצב שאני מספרת לשתי בנות הכל? בגלל שהן גם חושבות אותו דבר ובגלל המחשבות האלו כנראה שהבנו אחת את השניה וככה אנחנו לא מגלות לאחרים, אבל בכל זאת הן מדברות ביניהן על זה ואם אותו אדם ישמע אותנו? הלך עלי.

נכנסתי לחדר ולא ראיתי את הבנות שם, לקחתי את הטלפון הנייד שהשארתי אותו על השידה בחדר וראיתי 14 שיחות ו 7 הודעות שלא נענו וכולם מהבנות. לא היה לי כח לדבר איתם ושהן יחפרו לי איפה אני, רק שכבתי על המיטה וחשבתי על כל מיני דברים.

"הלו" "הלו ליאם?" אמרתי "כן, קורל?" "כן תקשיב, אני רוצה לדבר איתך" אמרתי לו "אני שמח לשמוע, את רוצה לבוא אלינו?"הוא שאל "לא, וגם לא אצלנו זה לא טוב לי.אתה מכיר מקום שקט ומבודד יחסית?" "אה כן, עוד חמש דקות תבואי לקומה שלי ותביאי בגדים ספורטיבים" "אוקי ביי" "ביי" הוא ענה.
נפגשנו והוא לקח אותי למכון כושר הפרטי שלו. התחלתי לספר לו על השיחה ועל כך שגם הארי מתנהג אלי מוזר.
"אז אתה מבין למה לא התח-" לפני שסימתי את המשפט הרגשתי משהו דוקר בצוור, משהו חד וכואב. תפסתי אותו והוצאתי אותו מגופי.זה היה מין חץ קטן וירוק.לפתע הרגשתי סחרחורת,עיבדתי שיווי משקל, לא ראיתי כלום ו..בום