אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 38
"אולי..אתם רוצים להישאר לישון אצלנו? כדי שאדל תכיר אותכם לעומק"
הייתי בשוק..כעסתי על דניאל, חשבתי שהוא יבין למה דפקתי לו פרצוף שאני עייפה,
אני התחננתי שהם יגידו לא, אנחנו נלך לבית.
אבא של דניאל אמר: "רחל רוצה להישאר לי לא אכפת?"
רחל ענתה: "לא יודעת, אנחנו נפריע לכם?"
דניאל אמר: "לא מפתאום! נכון אדל?"
לא היה לי נעים..
"טוב תישארו" אמרתי.
פנינו להם את חדר האורחים, אני ורחל שמנו סדרנו את המיטה.
"איך דניאל שלי? לא שובב?" רחל שאלה.
"חחח לא" אמרתי.
"איך הכרתם?" שאלה רחל (אמא של דניאל).
"אוי… סיפור ארוך" אמרתי.
"יש לי מלא זמן, ספרי לי" אמרה רחל.
"אולי מחר אני עייפה היה לי יום עמוס" אמרתי.
"בסדר, לילה טוב" אמרה רחל.
הלכתי לאמבטיה, להתקלח.
שמעתי, את אביו של דניאל מדבר עם דניאל.
"היא לא נראית לי, מישהי שרוצה משפחה נראה לי היא סתם..
אוהבת לעשות". אמר גדי.
"מה לעשות? אה לא מפתאום! היא מקסימה" דניאל אמר.
חייכתי.
"אתה אוהב אותה?" גדי אמר.
ובדיוק אני יצאתי, אבל הם לא ראו אותי.
הקשבתי ולא ידעתי מה דניאל יענה,
אני תמיד ידעתי שדניאל הוא אוהב אותי.
ורציתי לשמוע את זה כשהוא אומר לאביו ..
דניאל אמר ש..
תגובות (1)
תמשיכייי אכשיווו