Story of My Life (עונה 3) פרק 2

-נקודת מבט אמבר-
"אפעם לא אמרתי שאני אוהב אותך. אפילו לא פעם אחת..” חיקיתי את הארי ומלמלתי לעצמי בזמן שהתהלכתי בחדרי
הדמעות חנקו אותי מחדש
אפעם הוא לא הרגיש כלום כלפי. אפעם!! דחפתי מעל השידה שלי את המנורה והיא נפלה על הרצפה.
נמאס לי. נמאס לי מהכל. אני רוצה למות. שום דבר טוב כבר לא יצא מהחיים שלי יותר. אני באמת מיציתי אותם!
לא! אני חייבת להמשיך להשאר חזקה לא משנה מה!! לא משנה כמה הוא ישבור אותי…
התיישבתי על המיטה וטמנתי את ראשי בין כפות ידי.
נשמתי לאט ועמוק מנסה להרגיע את הכאבים שהכו בי מחדש…
קפצתי כששמעתי שקיבלתי הודעה
"פאקקקקקקקק הארי ואמה מתחתנים!!!”
זה מג'מה.
לא. לא. לא. חייגתי בידיים רועדות את המספר שלה וחיכיתי..
"היא ניתקה לי בפרצוף!!” מלמלתי מעוצבנת
"סוריייי אני לא יכולה לדבר… :/”
"איך את דיועת!?!?” רק אחרי ששלחתי את ההודעה שמתי לב שהתבלבלתי
אמא האצבעות שלי לא מתפקדות…
"יודעת**”
"כי אנחנו עכשיו אוכלים באיזו מסעדה, והוא סיפר!!”
"הוא נראה שמח?”
"אמ… אני…”
"ג'מה!!”
"הוא נראה שמח. אני חושבת שאת צריכה להתקדם.. אל תילחמי על מי שלא נלחם עליך..” אני יודעת שהיא ניסתה לעודד אותי ואו לגרום לי להרגיש טוב יותר אבל ההודעה הזו רק העלתה דמעות חדשות.
"אז.. זה נגמר?”
"כן.”
זרקתי את הטלפון של הרצפה ונפלתי אחורה על המיטה בוכה.
אחרי כמה שעות של בכי דמי התקשרה אלי
"פאקקקק הארי-”
"אני יודעת.” קטעתי אותה מושכת באפי
"מה את תעשי??”
"כלום. זה נגמר!”
"את תלדי לבד? תטפלי בילד לבד?”
"כן.”
"לא את לא.”
"דמי, אני לא רוצה לחזור אליו, למען האמת, אני לא בטוחה בכלל שאני עדיין אוהבת אותו.” עצמתי את עיני שוב והמשכתי לבכות
"בטח שאת כן!!”
"לא אני! אני לא עצמי יותר. אני לעולם לא אוהב יותר… הוא הרס לי את הלב יותר ממה שאת חושבת. ואחד לא יצליח להחזיר אותו לאיך שהוא היה מקודם.”
"את כן!! את-”
"לא. אני לא. ביי דמי.” ניתקתי לה בפרצוף וכיביתי את הטלפון
~~~
"בטוח שאת לא באה איתנו לחתונה?” אבא שאל אותי כשדיברתי איתו בטלפון
"כן. תהנו.” בקושי התחלנו את השיחה ורציתי כבר לסיים אותה.
"תזכירי לי שוב למה את לא באה?”
"כי אני לא מרגישה טוב.”
"אני אדבר איתך כבר.. הגענו.”
"אוקי תהנו.”
שיחה מייבשת.
אני לא מאמינה שהוא אשכרה מתחתן.. אני הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי!!
אבל.. הוא לא. הוא אפעם לא אהב.
אהבה. איזו מילה מעצבנת. מתעבת אותה. איכס.
שונאת את העולם הזה. שונאת את החיים האלו. שונאת את הכל!!
"אומיגאדד איזה חמוד ניילרררר" קיבלתי אסמס מדמי
"משעמם פה תחת.” קיבלתי עוד אסמס אבל הפעם מג'מה
השבתי לשתיהן "חח"
"את לא באה?” ג'מה שאלה אותי
"לא.”
"אופ :(“
~~~אחרי שעה וחצי~~~
"פאקקקקק את לא מבינה!! תעני כבר!!!” זו הייתה הפעם ה20 ששמעתי את אותו הקול של רטט מעצבן
ראיתי שג'מה התקשרה אלי בערך 22 פעמים והיא סימסה לי בסביבות ה30 פעם.
"מה??” נבחתי עליה בזמן שהיא ענתה לי
"את לא קולטת!!!”
"מה קרה?”
"החברה הזו של אמה? נוווו אממ.. צ'לסי! היא הודתה!!”
"הודתה במה?” שאלתי מבולבלת
"היא הודתה לפני ולפני דמי שהיא הפרידה בינכם!! שזה לא נכון!! את זוכרת שהארי היה אצלך וכמעט שכבתם שוב? איכס. מגעיל להגיד את זה על אח שלי. קיצר, היא אמרה לאמה מתי להתקשר!! ואת לא האמנת לו שהוא אמר לך שהוא לא בוגד בך." היא אמרה מהר
הפה עלי נתפח בצורה מפחידה וקפאתי
זה אומר שהוא ואמה לא באמת היו ביחד.
זה אומר שסתם רבנו.
זה אומר שהחתונה הזו היא-
"אמבר! את חייבת להגיע לפה!! מהר!!” ג'מה העירה אותי
קמתי מהר מהספה וזרקתי את האייפון שלי על הספה. התלבשתי במהירות ויצאתי מהר לרחוב.
פאק. אין פה מוניות. ואני לא יכולה ללכת או לרוץ.
הנהג מונית!!! יש לי את המספר של הנהג מונית!!! פתחתי את האייפון וחיפשתי בלחץ את המספר שלו.
זה האידיוט הזה מלפני 3 שנים, שהציע לי פסיכולוג והביא לי את המספר שלו!!!
"הלו?” הוא ענה מבולבל
"אני חייבת מונית לרחוב*** דחוף עכשיו!!” צרחתי לתוך הטלפון
"אני לא יכול כרגע.”
"בבקשה!! אני אשלם לך כמה שתרצה!!” כמעט בכיתי שוב
"אני לא יכול כרגע!”
"בבקשה…” התחלתי לבכות
"אמלה, את יולדת או משהו?”
"בבקשה תעזור לי..” מלמלתי
ידעתי שאני נשמעת פתטית אבל כבר לא יכולתי לשלוט בעצמי.
"אני אגיע!! פשוט תפסיקי כבר לבכות!!”
חה. הלחצתי אותו.
כעבור כמה דקות ראיתי את אותה המונית המוכרת בתחילת הרחוב
נכנסתי אל המונית והלחצתי אותו שיסע מהר
"מטומטמת!! את יודעת איך הלחצת אותי?!” הוא צעק עלי
"על תצעק עלי יא נהג מונית!! ותאמין לי שאתה לא רוצה להסתבך איתי עכשיו!!” צרחתי עליו בחזרה
"היי תגידי זה לא איפה שהארי סטיילס מתחתן?” הוא הביט בי ואני העפתי לו מבט רצחני
כעבור כמה דקות הגעתי לכנסייה
פאק. איזו טעות. היו שם איזה מיליון בנות צורחות ובוכות שהקיפו את כל המקום.
"אני לא מאמינה….” מלמלתי מיואשת
"אני אסע מסביב.” הנהג מונית אמר לי
״בבקשה תמהר..״ נשכתי את שפתי בחוזקה
״תחגרי.״ הוא ציווה עלי
נאנחתי ונשענתי לאחור
הוא התחיל לנסוע במהירות
״תמהרי!!״ קיבלתי אסמס מג׳מה
״תרדי בשקט..״ הנהג מונית הורה לי
פתחתי את הדלת של המכונית
״ודרך אגב, תקראי לי כריס.״ הוא קרץ לי
״תודה. כריס.״ הודתי לה וסגרתי את הדלת רצתי במהירות לחלון הזכוכית הגדול. הם עמדו שם הכומר, אמה עם השמלת כלה החושפנית שלה והארי בחליפה. פאקקק הוא נראה כזה סקסי.
דפקתי על החלון במהירות אבל אף אחד לא שם לב. ניסיתי לפתוח אותו אבל הידיים שלי רעדו מהלחץ. והנה הכומר שואל אותה, והיא אומרת I Do.
והוא שואל את הארי… המשכתי לדפוק ולנסות לפתוח את החלון בחוזקה
והוא פותח את הפה כדי לענות… זה אבוד. הדבקתי את פני לחלון מביטה בו, בזמן שדמעות חדשות זולגות על פני.
״I Do."
קראתי את שפתיו וליבי נעצר.
הם התחילו להתנשק ואני נפלתי לאט לאט למטה.
התייפחתי בקול ובכיתי כמו שלא בכיתי בחיים.
״אמבר!!״ שמעתי את קולה של דמי והרמתי את מבטי אליה. בקושי יכולתי לראות אותה בבהירות בגלל שראיתי הכל בצורה מטושטשת בגלל הדמעות.
״זה נגמר..״