מאורסת פרק 1 תקראו!!!

השער הלבן שלו התנופף ברוח, עיניו הסגולות הביטו בי בחרדה, הוא אחד במינו… הוא זן נכחד…
אבל גם אני… כיוונתי אליו את החץ ויריתי. דמו השחור ביצבץ בחזהו. רצתי אל הסוס,החזקתי בחץ ושיחררתי אותו מגופו, ״אשאניסטה אורכהו קלמביאה פרטינסטי פוטודורה״ נקודה לבנה עפופה בהילה יצאה מפיו של הסוס, נאנחתי, מוות טהור!
הסוס הזה יהיה ארוחה לפחות לשלושה ימים, חשבתי. התרכזתי בדמו, שהזין אותי והרגשתי מלאת חיים. השיער האדום שלי נפל על פני, ככל שהתרכזתי יותר, הפכו עייני הירוקות לסגולות, כמו של הסוס.
אחרי שגמרתי, שבעתי ועייני חזרו להיות ירוקות, שרקתי מהר את השריקה שלנו ׳יש פה בפטיסט׳ שידרתי במחשבותי, ככה אנחנו קוראים ליצורים עם עיינים סגולות אחרי שהרגנו אותם וכבר שאבנו מהם, אם הם עדיין חיים הם נקראים ׳שפטיסט׳.
השפטיסטים יכולים להופיע בכל צורה ארנב, סוס, ציפור… לפני מאות אלפי שנים השפטיסטים היו פה בשפע, אבל עכשיו כבר לא…ואיש לא מוכן לדבר על זה, או לספר מה קרה להם.. אם מצאת שפטיסט זה יום המזל שלך….יש אוכל!
רונאלד הגיע לפני שיכולתי לזוז ״אודם! כל הכבוד! אחות מוכשרת שלי!!״ רונאלד צחק והביט בעיינים מאושרות בסוס, רונאלד לא אכל כבר יותר משבועיים, העיינים שלו הפכו מירוקות לאפורות ושערו נהיה יבש וחסר ברק ״תתכבד! המוות היה נקי״ חייכתי, הוא הנהן והביט בדמו השחור של הסוס, העיינים שלו התכהו שוב והפכו סגולות ושערו חזר להיות בורק ואדום. הוא גמר ונשם לרווחה, עייניו הירוקות הביטו בי שוב שמחות וטובות ״גאה בך אחות קטנה!״ הוא צחק ותפס את ראשי בחיבוק ״אי!! רונדו!!! אתה מכאיב לי״ צחקתי והוא צחק ״רונאלדו!!״ שמענו את קול ושנינו נעמדנו דום, זאת הייתה מילאה ה׳גדור׳ שלנו גדור זה סוג של מנהיג, ראש שבט… משו בסגנון…״אנסטסיה, אני צריכה לדבר איתך״ אמרה בכובד ראש ״כן גבירתי״ אמרתי והשפלתי את ראשי, רק שני אנשים בעולם קוראים לי אנסטסיה, מילאה וטורן, הארוס שלי, כשהוא רוצה לעצבן אותי..