בולטת – פרק 10 כן כן חזרתי ;)

״לא קרה כלום!!״ שמעתי את רוי צורח מהמטבח סגרתי את הדלת וקברתי את הראש שלי בכריות…
———————————
לוק נכנס לחדר, ״קחי זה עוזר״ הוא אמר והושיט לי מים, שתיתי. ״את תהיי בסדר את יודעת…״ הוא צחק למראה הפרצוף המדוכא שלי ״כן…תגיד את זה להורים שלי כשהם יחזרו!! אם הם יחזרו…״ הוא משך בידי וחיבק אותי ״זה בסדר…יש לך אותנו….״ הוא אמר ״כן! תחליף מעולה להורים!״ צחקתי. פתאום ציצל הפלאפון, תמונה של נער עם שער בלונדיני כמעט לבן, ועיניים כחולות הופיע על הצג ׳ג׳ייק׳ היה כתוב ״מי זה?!״ הבטתי בפלאפון בסימן שאלה ״אז את ממש לא זוכרת כלום אה?!״ לוק צחק ואז התחיל להסביר…

המקום היה רועש ולא היה אפשר לשמוע כלום, הכל היה מלא עשן ולא היה אפשר לנשום. הרגשתי נורא ופשוט רציתי ללכת! עזבתי את רוי ויצאתי מהר משם, הרמתי את היד, ומונית עצרה לי, באתי להכנס כשיד חזקה תפסה את הזרוע שלי ומשכה אותי החוצה ״אחי סליחה על זה, סע!״ הוא סימן לנהג, הייתי כל כך המומה שאפילו לא פתחתי את הפה למחאה על דיברי הזר המפגר. הבטתי בו, שער בלונדיני כמעט לבן וחיוך שובב. הוא הביט בי בחזרה ״תסלחי לי״ הוא אמר והשפיל מבט ״פשוט לא יכולתי להניח לך ללכת…״ הוא חייך חיוך מתוק כל כך. ושוב הרים את העיניים אלי. הן הפנטו אותי, לא הצלחתי לזוז או לדבר, הן היו כחולות ועמוקות, כמו ים שלא נגמר. עד שהוא שוב השפיל מבט, ונזכרתי במה שקרה כאן עכשיו ״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ צעקתי, וניסיתי לשחרר את אחיזתו ללא הצלחה. אבל אז הוא פשוט עזב אותה ״סליחה, פשוט… הסתכלתי עלייך כל הזמן הזה במועדון היית נראית כל כך עצובה וגם…כל כך יפה….״ הוא חייך שוב את החיוך שלו והביט עלי , הזיז את השער שנפל לי על הפנים אל מאחורי האוזן, נרעדתי וזזתי אחורה ״תרקדי איתי?״ הוא שאל בלחישה לתוך האוזן שלי. ושוב הביט בי, בעיניים אלה! ׳לעזאזל העיניים שלו!!!׳ והנהנתי החיוך שלו התפשט על כל הפנים שלו. הוא היה מושלם!! הוא תפס בזרועי ולקח אותי לרחבה, להצטופף בין כל האנשים.התחלתי לרקוד וזה פשוט מגנט אותי, הרגשתי כל כך טוב! כשהייתי כבר עייפה הוא סימן לי לבוא לבר. הוא קרא לברמן ״אחי תביא לי טקילה ולזאת כאן תביא סודה״ הוא צחק והביט בי. ״לא!״ צחקתי ״תביא לי טקילה!״ אמרתי ״בטוחה?!״ הוא שאל והעיניים שלו הפכו רציניות ״זה חזק!״ הוא אמר ״גם אני!״ אמרתי בהתגרות, והוא שוב חייך ״תעשה מה שהיא אומרת…״ הוא צחק וחייך אלי ״השם הוא ג׳ייק״ לחש לתוך אוזני ״מישהי שאתה לא מכיר״ צחקתי בחזרה, הוא הביט בי במבט מהורהר ״את באמת לא הולכת לומר לי את השם שלך נסיכה?״ הוא צחק, הנהנתי לאט בראשי לשלילה וצחקתי, תפסתי את זרועו ומשכתי אותו בחזרה לרחבה. רקדנו ושתינו גם כשג׳ייק הפציר בי להפסיק ושזה לא טוב. בנקודה כלשהי, הוא עצר ומשך אותי החוצה ״את גבירתי הצעירה שתית יותר מדי, הערב שלך נגמר…״ הוא אמר בשקט, מחייך חיוך רציני שכזה והרים יד למונית, התקרבתי אליו בשביל לנשק אותו והוא התרחק ״לא עכשיו… ככה זה לא אמיתי״ הוא אמר, ליטף אותי ונישק אותי בלחי, לקח לי את הפלאפון, הצטלם וכתב מהר, החזיר לי אותו והכניס אותי למונית. ואז לוק יצא, הוא היה לידנו כל הזמן ולא הבחנתי בו. לוק קרץ לג׳ייק תפח על כתפו בחוזקה ונכנס למונית.

וזהו הגענו הביתה, הכנסתי אותך למיטה ועכשיו אנחנו כאן…
הפעופי זיכרון עטפו אותי, ג׳ייק היה מקסים באמת. ועכשיו סיננתי אותו….
״תודה לוק… ועכשיו אם לא אכפת לך, אני ממש רוצה להחליף בגדים, לצחצח שיניים ולהקיא את נשמתי…״ לוק חייך קרץ לי ויצא מהחדר. רצתי לשירותים והקאתי. צחצחתי שיניים בערך רבע שעה, התלבשתי מהר לקחתי את התיק שלי ויצאתי לסטודיו, בדרך סימסתי לג׳ייק ׳סליחה על זה, לא יכולה כרגע תתקשר עוד שעתיים׳. איך הוא בכלל השיג את המספר שלי?! מהר מאד זנחתי את הנושא, מה זה משנה?! אני שמחה שהוא השיג…הגעתי לסטודיו ופתחתי את הדלת ״את מאחרת!!״ צעקה עלי המורה, העפתי מבט בשעון ״בדקה!!״ סיננתי, שמתי את התיק בצד הסטודיו והתחלתי מתיחות כשפתאום נפתחה הדלת ״הי נסיכה״ נשמע קול מוכר, קול שציפיתי לשמוע רק עוד חודש…