לאכול את החיים בביס

"אל תאכל אותי, בבקשה" היא לוחשת לי אבל אני מזמן לא מקשיב.
אני מנסה לחיות בתוך בועה, לאכול את החיים בביס.
היא עומדת לי בדרך.
"לא, בבקשה" היא לוחשת ומשפילה מבט.
אני צוחק, את הצחוק הקר שלי. ההוא שמסתנן בשקט החוצה במטרה לחדור, להראות שלא אכפת.
"תפסיק את זה' היא לוחשת. אני מרים אותה מהטי-שירט הלבנה והחצי שקופה שלה ומחדיר את הכעס עמוק לתוך עיניה.
היא רועדת.
הרעד שלה מלחיץ אותי, אבל בחיים לא יעצור אותי.
היא מפסיקה להתנגד.
העיניים שלה כובות ומזכירות לי כמה טעויות עומדות בדרך.
אני מניח אותה על הרצפה,ובנשיקה רכה ואחרונה אני מפיח בה חיים.
היא פותחת את העיניים, אבל עד אז, אני כבר נעלם.
אני עושה את הדרך,
לאכול את החיים בביס,
יהיו לי הרבה טעויות בדרך,
אבל בשנייה אחת,
אני מפיח בהן חיים.